ערפל וחוסר בהירות שוררים ביחסים בין תוניסיה לישראל. שתי המדינות אומנם מקיימות ביניהן יחסים בלתי־רשמיים בתחומים כמו ספורט, תיירות ואף בשדה הכלכלי, אך למרות זאת, וחרף מהלכי ההתקרבות בין ישראל למדינות האזור בשנים האחרונות, בתוניסיה נראה כי מערכת היחסים למול ישראל מורכבת ומתרחקת, ובשנת 2021 אף הועלתה הצעת חוק להגדיר כל צעד של נורמליזציה עם ישראל כעברה פלילית.
מסיבה זאת, השתתפותם של מספר אנשי אקדמיה תוניסאים בכנס אקדמי בצרפת שעסק בהיסטוריה של קהילת יהודי תוניסיה ושבו נכחו גם חוקרים ישראלים, העלה מחדש את סוגיית הנורמליזציה עם ישראל וההתנגדות לה, וברשתות החברתיות התעורר גל מחאה נגד אנשי אקדמיה אלה, ואליו הצטרפו גם פעילים פרו־פלסטינים בתוניסיה, שיצאו למחות בגין כך מול המשרד ללימודים גבוהים ומחקר מדעי בעיר הבירה.
אוניברסיטת מנובה, אוניברסיטה ממשלתית השוכנת בצפון מערב המדינה, אף בחרה לשלול את התואר מרצה מצטיין מדוקטור חביב אל־קזדרלי (القزدغلي), היסטוריון המומחה בין היתר לקהילות המיעוטים של תוניסיה שכיהן בעברו כראש הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה, רק בשל השתתפותו בכנס זה. סיפורו המצער של אל־קזדרלי, המספק נקודת מבט מעניינת על יחסה של החברה התוניסאית לנורמליזציה אפשרית עם ישראל, זכה להתייחסות בטור שפרסם לאחרונה עיתונאי תוניסאי בשם אוסאמה סלים במגזין הדיגיטלי דרג', אשר ביקר בחריפות את היחס שזכה לו המרצה המוערך אל־קזדרלי.
בהודעה שפרסמה אוניברסיטת מנובה סביב החלטתה זו, נכתב כי בעצם השתתפותו של אל־קדזדרלי בכנס, הוא למעשה הכליל את האוניברסיטה בשיירת הנורמליזציה עם ישראל בניגוד מוחלט לרצונה. ראשי האוניברסיטה גינו בחריפות את העובדה שחוקרים תוניסאים המזוהים עם האוניברסיטה או משויכים אליה השתתפו באותו כנס שאורגן בפריז על ידי העמותה לחקר ההיסטוריה של יהודי תוניסיה.
סלים מגנה בטורו את שלילת תואר המרצה המצטיין מאל־קזדרלי כמעשה לא־ראוי, שכן לא מדובר בתואר יוקרה נוסח "דוקטור לשם כבוד" המוענק לאישים שונים בשל עמדותיהם הפוליטיות או בחירותיהם המוסריות, כי אם בתואר אקדמי לכל דבר
אולם סלים מסביר בטורו כי אל־קזדרלי השתתף בכנס כחוקר עצמאי ולא בתור נציג של האוניברסיטה. אל־קזדרלי בעצמו טען בתגובה לביקורת עליו כי לא היה בפועלו כל קשר לנורמליזציה עם ישראל, והוסיף כי הוא פעל מתוקף חירותו האקדמית ומכוח חופש הפרט, שכן לא קיים בתוניסיה חוק שמונע מחוקרי אקדמיה לעסוק בנושא מסוים, להשתתף בכנסים אקדמיים ובמחקרים משותפים עם אנשי אקדמיה מכל רחבי העולם, או לנסוע לכל מדינה שהיא במסגרת עבודתם האקדמית. עם זאת, אל־קזדרלי ראה לנכון להדגיש בכל זאת כי הוא עצמו מתנגד לשיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיים תוניסאיים למוסדות אקדמיים ישראליים, אולם במקרה דנן מדובר בכנס בין־לאומי שנערך בפריז ושהגיעו אליו חוקרים מכל העולם, גם מאוניברסיטאות ישראליות, שאינ מייצגים בעיניו את מדינתם ואף לא את המוסד האקדמי שבו הם עובדים.
"חירות אינה רק סיסמה, אלא מחויבות", אמר אל־קזדרלי, שהשתתפותו בכנס המדובר נעשתה לדבריו מטעמים מקצועיים בלבד – כדי להציג מאמר אקדמי, ולא מסיבות אישיות. הכנס אורגן ביוזמת ארגון "ההיסטוריה של יהודי תוניס", ארגון אקדמי צרפתי שנוסד בפריז בשנת 1997 בידי יהודים ממוצא תוניסאי, ושארגן במהלך השנים כנסים אקדמיים בין־לאומיים באוניברסיטאות ובמוסדות אקדמיים שונים, ובהם גם הסורבון היוקרתי. הוא הוסיף שהוא עצמו השתתף בכנסים שעמותה זו מארגנת משנת 1999, ועל כן אינו מבין את הסערה הציבורית שפרצה דווקא בעיתוי הנוכחי.
סלים מגנה בטורו את שלילת תואר המרצה המצטיין מאל־קזדרלי כמעשה לא־ראוי, שכן לא מדובר בתואר יוקרה נוסח "דוקטור לשם כבוד" המוענק לאישים שונים בשל עמדותיהם הפוליטיות או בחירותיהם המוסריות, כי אם בתואר אקדמי לכל דבר שאותו מרוויח איש אקדמיה ביושר על בסיס הקרדיט וההערכה שצבר בשדה האקדמי ולא בשל עמדותיו הפוליטיות.
נקודה זו עומדת בבסיס טורו של סלים, שמצביע ומוחה על ההשלכות השליליות העלולות להיות למהלך זה, שלטענתו "פותח את הדלת בפני צעדי שלילה של תארים אקדמיים מאנשי סגל וממרצים רק בשל העדפותיהם הפוליטיות או האידאולוגיות, דבר העלול להעמיד את המחקר האקדמי תחת פיקוח או להכפיפו לסטנדרטים פוליטיים ולא אקדמיים". אל־קזדרלי טען שבעיניו, כמו גם בעיני אנשי אקדמיה וחוקרים תוניסאים רבים לדבריו, לידע אין גבולות.
מכל מקום, ניכר כי לאחרונה כל צעד שעשוי להתפרש ככזה המקדם נורמליזציה עם ישראל מטריד ומעסיק את הציבור התוניסאי. במישור הפוליטי למשל נרשם בשנים האחרונות מספר בודד של אירועים קטנים אך בעלי משמעות סמלית מסוימת בהקשר ליחסים בין שתי המדינות, כמו למשל המפגש החטוף בין ראש ממשלת תוניסיה נג'לא בודן לנשיא הרצוג בוועידת האקלים בשארם א־שיח' בנובמבר 2022 וכן השתתפותו של שר הביטחון של תוניסיה בכנס שרי הביטחון של ברית נאט"ו שנערך בגרמניה, שבו השתתף גם שר הביטחון דאז גנץ. כך שהביקורת שהושמעה נגד אל־קזדרלי ופרשיית שלילת התואר מרצה מצטיין ממנו הם במידה רבה חלק מרוח הזמן ומהעיתוי שבו הוא בחר להשתתף בכנס המדובר.
