נשים לבושות כ-'שפחות' בהפגנה בת"א. צילום: רויטרס
הפגנות הנשים נגד ההפיכה המשטרית בסגנון "סיפורה של שפחה", תל אביב, מאי 23' (רויטרס)
Below are share buttons

ברוכים הבאים לרפובליקת גילעד

רבות העדויות על דיכוי נשים בישראל שאינן זוכות לפרסום. לו התרחשו המקרים הללו במדינה ערבית היו אמצעי התקשורת עומדים בתור כדי לסקרם

המפגינים הישראלים שמוחים על ההפיכה המשטרית הניפו את השלט "ברוכים הבאים לרפובליקת גילעד" במתחם נמל התעופה בן גוריון בבוקר ה־11 ביולי 2023. מקור השלט בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "סיפורה של שפחה"; במוקד העלילה עומדת תנועה של נוצרים פונדמנטליסטים הסובלים מבעיות פריון. התנועה משתלטת על ארה"ב וכופה על הנשים עבודות בית ותפקידי רבייה בלבד. דומה שהסדרה מייצגת את מה שמתחולל כיום בישראל.

דיכוי הנשים בישראל אינו מסוקר ברוב כלי התקשורת מאחר שהוא פוגע בדימויה של ישראל כמדינה דמוקרטית, ומשום שהבלטת התופעה תפגע בתעמולה הישראלית המאשימה את הפלסטינים ואת הערבים בעוינות לנשים. ספרי "יהודיות נפגעות אלימות" מבוסס כולו על פרסומים מהעיתונות הישראלית בדבר דיכוי הנשים.

לו הייתה מדינה ערבית כלשהי או פלסטין מקצה אוטובוסים שרעיים לגברים ואחרים לנשים, או מאלצת נשים לשבת בחלק האחורי של האוטובוס בזמן שהחלק הקדמי מיועד לגברים, כפי שנהוג כעת בכמה אזורים חרדיים בישראל, היו אומרים שהערבים מפגרים וחיים בתקופת האבן

ב־23 ביוני פורסם בידיעות אחרונות תיעוד של אישה ישראלית משוטטת באזור המיועד לנשים בכותל המערבי בבגדים תחתוניים כאילו היא משתזפת על שפת הים. רב הכותל שמואל רבינוביץ' צוטט בהביעו "זעזוע מתמונה זו בקודש הקודשים". הידיעה לא הובלטה ברובם של כלי התקשורת משום שהיא פוגעת בדימוי ה"דמוקרטי" של המדינה. מאיה, בת 36, משתייכת לקבוצת נשות הכותל הנאבקות בהדרת נשים, בהכאתן ובמניעתן מלהתפלל ברחבת הכותל מטעמי "טומאה" (פעולתה של מאיה בנבנישתי הייתה מחאת יחיד, המתרגם). הצעד שנקטה היה במחאה על הצעת חוק שהגיש מנהיג תנועת ש"ס בכנסת אריה דרעי לאכיפת צניעות על נשים על פי הגדרות גבריות. נשים תידרשנה להקפיד על לבוש מיוחד שייקבע על ידי רבנים; ייאסר עליהן לשאת ספרי תורה בעת התפילות, להתעטף בטליתות ולהרים את קולן בעת התפילה משום שקול באישה ערווה. מאיה תשלם את המחיר בגין המעשה שלה משום שהעונש על פי החוק המוצע הוא שש שנות מאסר וקנס כספי בסך עשרת אלפים שקלים.

רבות העדויות על דיכוי נשים בישראל שאינן זוכות לפרסום. לו התרחשו המקרים הללו במדינה ערבית היו אמצעי התקשורת עומדים בתור כדי לסקרם. לו הייתה מדינה ערבית כלשהי מחלקת את אחד מרחובותיה הגדולים לשניים, מציבה מחיצה בין החצאים, ומאלצת את הנשים ללכת בחלק אחד ואת הגברים בחלק השני, כפי שמתרחש בשכונת מאה שערים בירושלים, היו אומרים עלינו "תסתכלו, לא פלא שזה קורה אצל הערבים, כולם טליבאן". לו היו אנשים מסירים את כל מודעות הפרסומת שמופיעות  בהן נשים מהרחובות ומהאוטובוסים, כפי שמתרחש מדי יום בשכונות החרדים הפונדמנטליסטים, אמצעי תקשורת מכל מדינות העולם היו מגיעים לסקר את ההתרחשות וכותבים "הערבים פרימיטיביים".

לו הייתה מדינה ערבית כלשהי או פלסטין מקצה אוטובוסים שרעיים לגברים ואחרים לנשים, או מאלצת נשים לשבת בחלק האחורי של האוטובוס בזמן שהחלק הקדמי מיועד לגברים, כפי שנהוג כעת בכמה אזורים חרדיים בישראל, היו אומרים שהערבים מפגרים וחיים בתקופת האבן.

רק מעטים מכירים את משמרת הצניעות, מיליציה של בריונים שמשתוללים בכל השכונות החרדיות, תוקפים בתים ומכים נשים שאינן סרות למרותם. נשים ברחובות בית שמש ובירושלים חשופות לקללות, ליריקות או לצריבת גז פלפל בעיניים משום שיש בהן "טומאה". חרדי מתיישב על כיסא שישבה עליו אישה רק זמן רב לאחר קומה, ואינו מתיר לאישה לשבת לידו במטוס או באוטובוס: נשים הן "טמאות"!


תופיק אבו שומר הוא עיתונאי, פרשן וסופר פלסטיני. המאמר המלא התפרסם ב־12 ביולי 2023 ביומון הפלסטיני אל־איאם. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם בנצרת. תרגום מערבית: ע'אזי אבו ג'יאב

המפגינים הישראלים שמוחים על ההפיכה המשטרית הניפו את השלט "ברוכים הבאים לרפובליקת גילעד" במתחם נמל התעופה בן גוריון בבוקר ה־11 ביולי 2023. מקור השלט בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "סיפורה של שפחה"; במוקד העלילה עומדת תנועה של נוצרים פונדמנטליסטים הסובלים מבעיות פריון. התנועה משתלטת על ארה"ב וכופה על הנשים עבודות בית ותפקידי רבייה בלבד. דומה שהסדרה מייצגת את מה שמתחולל כיום בישראל.

דיכוי הנשים בישראל אינו מסוקר ברוב כלי התקשורת מאחר שהוא פוגע בדימויה של ישראל כמדינה דמוקרטית, ומשום שהבלטת התופעה תפגע בתעמולה הישראלית המאשימה את הפלסטינים ואת הערבים בעוינות לנשים. ספרי "יהודיות נפגעות אלימות" מבוסס כולו על פרסומים מהעיתונות הישראלית בדבר דיכוי הנשים.

לו הייתה מדינה ערבית כלשהי או פלסטין מקצה אוטובוסים שרעיים לגברים ואחרים לנשים, או מאלצת נשים לשבת בחלק האחורי של האוטובוס בזמן שהחלק הקדמי מיועד לגברים, כפי שנהוג כעת בכמה אזורים חרדיים בישראל, היו אומרים שהערבים מפגרים וחיים בתקופת האבן

ב־23 ביוני פורסם בידיעות אחרונות תיעוד של אישה ישראלית משוטטת באזור המיועד לנשים בכותל המערבי בבגדים תחתוניים כאילו היא משתזפת על שפת הים. רב הכותל שמואל רבינוביץ' צוטט בהביעו "זעזוע מתמונה זו בקודש הקודשים". הידיעה לא הובלטה ברובם של כלי התקשורת משום שהיא פוגעת בדימוי ה"דמוקרטי" של המדינה. מאיה, בת 36, משתייכת לקבוצת נשות הכותל הנאבקות בהדרת נשים, בהכאתן ובמניעתן מלהתפלל ברחבת הכותל מטעמי "טומאה" (פעולתה של מאיה בנבנישתי הייתה מחאת יחיד, המתרגם). הצעד שנקטה היה במחאה על הצעת חוק שהגיש מנהיג תנועת ש"ס בכנסת אריה דרעי לאכיפת צניעות על נשים על פי הגדרות גבריות. נשים תידרשנה להקפיד על לבוש מיוחד שייקבע על ידי רבנים; ייאסר עליהן לשאת ספרי תורה בעת התפילות, להתעטף בטליתות ולהרים את קולן בעת התפילה משום שקול באישה ערווה. מאיה תשלם את המחיר בגין המעשה שלה משום שהעונש על פי החוק המוצע הוא שש שנות מאסר וקנס כספי בסך עשרת אלפים שקלים.

רבות העדויות על דיכוי נשים בישראל שאינן זוכות לפרסום. לו התרחשו המקרים הללו במדינה ערבית היו אמצעי התקשורת עומדים בתור כדי לסקרם. לו הייתה מדינה ערבית כלשהי מחלקת את אחד מרחובותיה הגדולים לשניים, מציבה מחיצה בין החצאים, ומאלצת את הנשים ללכת בחלק אחד ואת הגברים בחלק השני, כפי שמתרחש בשכונת מאה שערים בירושלים, היו אומרים עלינו "תסתכלו, לא פלא שזה קורה אצל הערבים, כולם טליבאן". לו היו אנשים מסירים את כל מודעות הפרסומת שמופיעות  בהן נשים מהרחובות ומהאוטובוסים, כפי שמתרחש מדי יום בשכונות החרדים הפונדמנטליסטים, אמצעי תקשורת מכל מדינות העולם היו מגיעים לסקר את ההתרחשות וכותבים "הערבים פרימיטיביים".

לו הייתה מדינה ערבית כלשהי או פלסטין מקצה אוטובוסים שרעיים לגברים ואחרים לנשים, או מאלצת נשים לשבת בחלק האחורי של האוטובוס בזמן שהחלק הקדמי מיועד לגברים, כפי שנהוג כעת בכמה אזורים חרדיים בישראל, היו אומרים שהערבים מפגרים וחיים בתקופת האבן.

רק מעטים מכירים את משמרת הצניעות, מיליציה של בריונים שמשתוללים בכל השכונות החרדיות, תוקפים בתים ומכים נשים שאינן סרות למרותם. נשים ברחובות בית שמש ובירושלים חשופות לקללות, ליריקות או לצריבת גז פלפל בעיניים משום שיש בהן "טומאה". חרדי מתיישב על כיסא שישבה עליו אישה רק זמן רב לאחר קומה, ואינו מתיר לאישה לשבת לידו במטוס או באוטובוס: נשים הן "טמאות"!


תופיק אבו שומר הוא עיתונאי, פרשן וסופר פלסטיני. המאמר המלא התפרסם ב־12 ביולי 2023 ביומון הפלסטיני אל־איאם. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם בנצרת. תרגום מערבית: ע'אזי אבו ג'יאב

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה