מרחבי הרשת הערבית, במיוחד מאז כניסתן של הרשתות החברתיות לחיינו, מלאים בקונספירציות, נבואות סרק ותובנות פסיאודו־מדעיות שזוכות לתפוצה לא מבוטלת, ביניהן גם קונספירציות ונבואות זעם באשר לעתידה של ישראל. לעיתים אלו נבואות "מהשמיים" שמבוססות על פרשנויות אזוטריות לפסוק כלשהו בקוראן, ולעיתים אלו נבואות שמתיימרות להיות מבוססות על עובדות כאלו ואחרות.
"נבואה" כזו למשל נפוצה במרץ 2009 באתרי אינטרנט ערביים ומוסלמיים, אך גם באתרים יהודיים ומערביים שונים, ולפיה ישראל תחלוף מן העולם בשנת 2022, על פי הערכה של דו"ח מיוחד של ה־CIA. בשנת 2012 הצטרפה אליה "נבואת זעם" נוספת שכמו הצדיקה אותה: ציטוט שיוחס להנרי קיסינג'ר (מזכיר המדינה האמריקאי בשנות השבעים), שלכאורה טען בשנת 2012 ש"תוך עשור ישראל לא תהיה קיימת". אלו רק שתי דוגמאות לנבואות סרק רבות שהרשתות החברתיות הערביות, ולעיתים גם רשתות תקשורת רציניות, מתייחסות אליהן כאל שלל יקר, ממחזרות אותן, ודנות בהן.
אלא שלאחרונה, על רקע מבצע "שומר החומות", שתי "הנבואות" חזרו להעסיק ערבים ומוסלמים רבים ברשתות החברתיות, שבאמת ובתמים האמינו שהן מבשרות את סופה של ישראל בשנה הקרובה. בטור דעה של ד"ר מחמוד עבד אל־האדי, עיתונאי ותיק באל־ג'זירה, שפורסם לאחרונה, הוא מראה ששתי נבואות זעם אלה הן לא יותר מפייק ניוז חסר כל שחר, והוא בוחר להתייחס להבלים אלה בטורו משום שבין הערבים והמוסלמים הרבים שהתייחסו לאחרונה לנבואות הזעם הללו, ניתן היה למצוא גם לא מעט מבני האליטה הדתית, האינטלקטואלית והתקשורתית של החברה הפלסטינית, הערבית והמוסלמית בכלל, משל היה מדובר בהבטחה אלוהית ברורה שהגיעה עתה להתממש, בזמן שמספיק במבט חטוף במציאות כדי להכיר שאין כל סיכוי שהדבר יקרה כך מעצמו.
ראשית, עבד אל־האדי מראה כמה מהר ניתן להפריך ידיעות פייק ניוז כאלה באמצעות חיפוש בסיסי ברשת. הוא מסביר כי לאחר חיפושים מרובים באינטרנט, הוא לא הצליח למצוא אף פרסום על הדוח המקורי של ה־CIA שבו מופיעה ההערכה הנבואית שישראל תחלוף מן העולם בשנת 2022. מה שהוא כן מצא זה הדהודים חוזרים ונשנים לדוח זה תוך ציון עיקריו בקיצור; במקומות בודדים נטען כי המקור לדיווח הוא אתר איראני בשם Press TV. מעבר לכך, אין כל עדות שמוכיחה את קיומו של דוח זה ואין אזכורים שלו באף אחד מהעיתונים הגדולים ומרשתות התקשורת המובילות בעולם. ובהתחשב בכך שידיעה כזו הייתה בהכרח מגיעה לכותרות הראשיות של חלקם לפחות – הוא משוכנע שמדובר בבדיה מוחלטת. כך לגבי הציטוט המיוחס לקיסינג'ר לכאורה. הציטוט הופיע במקור במדור רכילות אמריקאי שפרסמה כתבת הרכילות סידני אדמס בעיתון New York Post ב־18 בספטמבר 2012 בלי לציין מי המקור שמסר לה את הציטוט הזה, ומתי ואיך עשה זאת. גם במקרה זה, ציטוט יוצא דופן זה מטעמו של קיסינג'ר לא פורסם באף כלי תקשורת מרכזי בעולם ולא זכה להתייחסות רצינית בשום במה תקשורתית מכובדת. אחת העובדות במשרדו של קיסינג'ר בניו יורק אף הכחישה בנחרצות את הציטוט הזה וטענה שהוא מעולם לא נאמר.
עבד אל־האדי גוער בבני האליטות בעולם הערבי על כך שהם בכלל מתייחסים לשטויות מהסוג הזה. מעבר למחקר הפשוט שבאמצעותו אפשר להפריך "ידיעות" אלה, מספיק להביט במערך הכוחות הגיאופוליטי השורר באזור כדי להבין שהנבואות הללו לא מתכתבות עם המציאות. לאחר מכן הוא מונה את הסיבות העיקריות שבגינן אין כל סיכוי, למי שקיווה לכך, שישראל תושמד תוך שנה, ואף לא בשנים הקרובות.
ראשית, בזירה הפוליטית והציבורית הפלסטינית שורר פילוג חמור בין הזרמים השונים, והם אינם מייצרים חזית אחידה אפילו ברמת המאבק בישראל. הרשות נתלית אך ורק בהסכמים ובהצהרות בין־לאומיות, ולאף אחד מהזרמים הפלסטיניים אין די כוח פוליטי, כלכלי, צבאי או הסברתי, וגם לא תבונה פוליטית מספקת כדי להוות יריב שקול לישראל שמסוגל להכריעה בזירות אלה.
שנית, כשבוחנים את מצבן של כלל מדינות ערב, רואים מדינות דיקטטוריות ברובן, חסרות יציבות, שתלויות במערב. חלקן עדיין מרוסקות מבפנים וייקח עוד שנים לשקמן, הוא מוסיף, ועל כן בראש סדר העדיפויות שלהן עומדים ענייני פנים, ולא מאבק בישראל או מצבם של הפלסטינים. יתרה מזאת, חלק ממדינות ערב אף הפכו לבעלות ברית של ישראל ולוקחות חלק במיזמים אזוריים לשיקום המזרח התיכון בהובלת ישראל ומדינות המערב. ונוסף על כך, ברמה הבין־לאומית, ארה"ב עדיין מחויבת לחלוטין לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל, ואין כל סיכוי שהיא תאפשר לה "לחלוף מעל המפה", מציין עבד אל־האדי, כפי שצופות נבואות הסרק הללו. כמו כן, למדינות המערב שליטה רבה מאוד על מדינות ערב הן ברמה הפוליטית והן ברמה הכלכלית והצבאית.
לא נראה, אפוא, שיש סיכוי גבוה במיוחד שישראל תחוסל בזמן הקצר שנותר עד שנת 2022, מסכם עבד אל־האדי בציניות. ולכן, אם הפלסטינים באמת רוצים להוביל מהלך שישנה את מצב העניינים הנוכחי, כזה שיוביל לחלוף ישראל הציונית מן העולם, עבד אל־האדי מציע חלופה אחרת: לפעול לקידום פתרון המדינה האחת לשני העמים. ייקח אומנם זמן לקדם אותו (לפחות עשור, בעיניו), אולם העולם נכון כיום לתמוך בפתרון זה הרבה יותר מבכל נקודת זמן בעבר, לדבריו, והגיע הזמן לקדם אותו ברצינות במקום לנהות אחר הבלים.
