עם כניסתו לתפקיד נשיא ארה"ב, הכריז ג'ו ביידן על הפסקת התמיכה האמריקאית בקואליציה הסעודית במלחמתה בתימן. הבטחה זו של ביידן נבעה מביקורת גוברת של ארגונים אקטיביסטיים ושל חברי קונגרס בארה"ב על התמיכה האמריקאית בסעודים, כמו גם בעקבות רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י שבוצע בהוראתו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, הידוע בכינויו מב"ס. לאורך המלחמה, התמיכה הצבאית והדיפלומטית של האמריקאים בסעודים – תחילה בתקופת ממשל אובמה ולאחר מכן בממשל טראמפ – הייתה קריטית במידה כזו שכמה מומחים הצביעו על כך ש"לו ארה"ב הייתה רוצה, המלחמה בתימן הייתה נגמרת מחר", אך האסטרטגיה הסעודית במלחמה הקשתה יותר ויותר על התמיכה האמריקאית.
כמה חודשים לאחר התערבותם במלחמה כנגד המורדים החות'ים בתחילת 2015, הבינו הסעודים שבניגוד לציפיותיהם, לא יצליחו להכניע את המורדים החות'ים בתימן באמצעים צבאיים. החל באוגוסט 2015 ניתן היה להבחין במעבר של הסעודים לאסטרטגיה של מלחמה כלכלית כנגד החות'ים, שבמהלך 2016 הקצינה לאסטרטגיה של הרעבת צפון תימן שבשליטת החות'ים (ובתוכה כ־80% מהאוכלוסייה התימנית) באמצעות מצור חונק והפצצות חוזרות ונשנות על חוות חקלאיות ועל תשתיות אחרות לייצור מזון בתקווה שזו תביא להתקוממות פנימית כנגד החות'ים. כבר בסוף 2016 העריכו האו"ם וארגוני זכויות אדם שהתוצאה של אסטרטגיית ההרעבה הסעודית היא שבכל 10 דקות מת ילד מתחת לגיל 5 בתימן כתוצאה מרעב וממחלות הקשורות לרעב וניתנות למניעה. 5 שנים לאחר מכן, ההערכה הנוכחית של האו"ם היא שכ־377 אלף תימנים מתו עד כה במלחמה, רובם כתוצאה מרעב וממחלות ניתנות למניעה, כרבע מיליון הם ילדים מתחת לגיל 5. כ־50 אלף תימנים נמצאים בסכנת מוות מיידית; יותר ממיליון נשים בהיריון ויותר מ־2 מיליון ילדים נזקקים לטיפול בתת־תזונה חמור. לא לחינם כינה האו"ם את המצב בתימן "האסון ההומניטארי הגדול בעולם". לארה"ב, כמו גם בריטניה, ישנה אחריות ישירה על מותם של מאות אלפי התימנים בגלל התמיכה שהעניקו לסעודים, כך שעם כניסתו של ביידן לתפקיד הנשיא והכרזתו שארה"ב תפסיק את תמיכתה, קיוו רבים מאלו שביקשו לראות סוף לאסון ההומניטארי בתימן כי ארה"ב תיצור לחץ על הסעודים להגיע להסדר עם החות'ים שיסיים את המלחמה.
המלחמה באוקראינה שמה סוף לתקוות אלו. עוד לפני המשבר, כבר באפריל 2021, אישר ממשל ביידן מכירות נשק לאיחוד האמירויות שסוכמו בתקופת ממשל טראמפ כחלק מ"הסכמי אברהם". בתחילת אוקטובר החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם לא לחדש את המנדט של קבוצת המומחים שדיווחה על הפרות של החוק הבין־לאומי שהתרחשו על ידי הצדדים במלחמה בתימן. לקבוצה זו היה תפקיד חשוב בתיעוד פשעי המלחמה של הקואליציה הסעודית כמו גם של החות'ים, וביטולה היה תוצאה של הלחץ שהפעילו סעודיה ואיחוד האמירויות. ניתן להעריך שוועדת המומחים לא הייתה מבוטלת ללא תמיכתה של ארה"ב בכך. אם בגלל העידוד שקיבלה מהחלטה זו ואם בגלל ההישגים של החות'ים במלחמה, הגבירה סעודיה החל באוקטובר 2021 במידה משמעותית את הפצצותיה בתימן – הפגזות הסעודים בארבעת החודשים האחרונים היו למעשה האינטנסיביות ביותר בארבע השנים האחרונות.
על רקע ירי הטילים החות'י על איחוד האמירויות בינואר 2022 והמשבר המתפתח באוקראינה, גינה ממשל ביידן בחריפות את החות'ים, הכריז שישקול מחדש את הגדרתם כארגון טרור, ואישר מכירת נשק הגנתי לאיחוד האמירויות ולסעודיה. חברי קונגרס דמוקרטים שבלטו בתקופת ממשל טראמפ בביקורתם על התמיכה בקואליציה הסעודית במלחמתה בתימן, כגון כריס מרפי, תמכו הפעם במכירות הנשק לסעודיה ולאיחוד האמירויות בטיעון שמדובר בנשק למטרות הגנה, תוך התעלמות מכך שעצם הסיוע מסמן לסעודים ולאמירתים שארה"ב ממשיכה לתמוך בהם במלחמה.
עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, השתנתה לחלוטין לשון המאזניים עבור ממשל ביידן. כדי לפצות על הסנקציות על רוסיה, לאחר שהכריז על איסור לייבא נפט מרוסיה לארה"ב, וכדי למתן את עליית מחירי הנפט, ממשל ביידן זקוק לכך שסעודיה ואיחוד האמירויות ישאבו יותר נפט. כביטוי לזעמם על ממשל ביידן, יורשי העצר של סעודיה ואיחוד האמירויות מוחמד בן סלמן ומוחמד בן זאיד כלל לא ענו לשיחות של ביידן, ונכון לעכשיו הן מסרבות להגביר את שאיבת הנפט. הסיבה המרכזית המוצהרת היא שהן שומרות על מחויבותן לארגון יצאניות הנפט אופא"ק, אשר רוסיה היא חברה מרכזית בו. אך מניעים אחרים חשובים לא פחות: כמו ישראל, סעודיה מוטרדת מחידוש הסכם הגרעין עם איראן ודורשת סיוע בפיתוח תוכנית גרעינית אזרחית. בן סלמאן גם דורש מממשל ביידן לפעול לביטול תביעות אזרחיות נגדו בארה"ב בעקבות רצח עיתונאי הוושינגטון פוסט ג'מאל חאשוקג'י ולהעניק לו חסינות כריבון של מדינה אחרת, אף על פי שרשמית הוא אינו מלך סעודיה. לבסוף, סעודיה ואיחוד האמירויות דורשות מהאמריקאים סיוע משמעותי יותר במלחמה נגד החות'ים בתימן. לאור האינטרס של ממשל ביידן בשאיבה מוגברת של הנפט ובאופן כללי יותר בשיקום היחסים עם סעודיה ועם איחוד האמירויות, ניתן לצפות שהממשל ייענה לדרישות להגביר תמיכה זו. ביטוי להבנה הסעודית שבעקבות המשבר באוקראינה ניתנת להם יד חופשית לעשות ככל שירצו, ניתן לאחרונה כשהוציאו להורג 81 איש בסעודיה – ההוצאה להורג הגדולה ביותר בתולדות הממלכה – ושאותה ממשל ביידן סירב לגנות.
חוץ מהאוקראינים עצמם, אם כן, נראה שהתימנים עתידים להיות הקורבנות המרכזיים של המלחמה באוקראינה. כפי שניסחה זאת שרה לי-ווטסון, מנכ"לית ארגון זכויות האדם "דמוקרטיה לעולם הערבי עכשיו": "באופן בסיסי, ממשל ביידן מתאמץ להציל את ילדי אוקראינה על ידי טבח יותר ילדים בתימן. זו הנוסחה."
