אירוח משחקי גביע העולם בקטר הם תקדים עולמי, שכן זו הפעם הראשונה שהמונדיאל נערך תחת חסותה של מדינה אסלאמית. זהו המונדיאל הראשון שבו באירוע הפתיחה, דוקלמה סורה מהקוראן בפני מיליוני בני אדם; הראשון שחל בו איסור על מכירת אלכוהול – צו שדווקא היטיב עם נשים רבות במונדיאל, שחשו בטוחות יותר. לקטר, בדומה לסעודיה, זיקה מובהקת לאסלאם הסלפי, והיא ידועה כמדינה שנותנת במה וחסות לזרמים אסלאמיסטיים, כמו במקרה של ביסוס מעמדו של השיח' הידוע יוסף אל-קרדאווי, שהתגורר בקטר מאז שנת 1977 והפך לאחד מסמליה האסלאמיים, או בתמיכתה המוצהרת בארגון האסלאמי חמאס כחלק מהמאבק עם ישראל.
לאחרונה, בצל משחקי המונדיאל במדינה, התעוררה פרשה מפתיעה שהביאה למתיחות בין קטר לממשל הודו. מתיחות זו נבעה מפרסומים שונים ברשת החברתית על השתתפותו של ד"ר זקיר נאיק, דרשן אסלאמי הודי שנוי במחלוקת ופופולרי במיוחד, במונדיאל בקטר למטרת הטפות אסלאמיות באירועי גביע העולם. ההודעה על הגעתו המיועדת של זקיר נאיק עוררה את חמתו של ממשל מודי, שכן נאיק נחשב כמבוקש כבר כמה שנים על ידי השלטונות בהודו באשמת נאומי שטנה והסתה לטרור.
מבט כללי על מעמדו ועל התבטאויותיו של הדרשן האייקוני זקיר נאיק לאורך כמה עשורים, יכול להסביר את העילה לתסיסה שהציתה מתיחות בין הודו לקטר, זאת אף שמדובר בהופעה של מטיף בודד. נאיק נחשב לאחד המטיפים הסלפים הבולטים והפופולריים בתבל, וכנראה להודי המשפיע ביותר בתחום ההטפה האסלאמית (דעווה) – עד כדי כך שכונה גם "הרוק סטאר" של האסלאם המודרני.
בהכשרתו, זקיר נאיק הוא רופא כללי, שהושפע רבות מאחמד דידט, אחד המטיפים המפורסמים בדרום אפריקה שפעל במאה הקודמת, ונאיק נחשב לתלמידו המובהק. נאיק הוא המייסד והנשיא של המוסד לחקר האסלאם (IRF) וממקימי ערוץ הלוויין ,Peace TV שצופים בו למעלה מ-200 מיליון בני אדם ברחבי העולם. אחת המטרות החשובות של הטפותיו – שהוא מעביר את רובן בשפה באנגלית – היא דעווה מיסיונרית, קרי צירוף מאמינים חדשים לדת האסלאם במיוחד ממדינות אסיה כגון אינדונזיה, מלזיה ואפילו יפן.
נאיק ידוע באמירותיו הרדיקליות, ולכן מכונה רבות כ"מטיף שנאה" וכדרשן שעמדותיו נוגדות את ערכי הדמוקרטיה והסובלנות. כך למשל הוא צידד בכריתת היד לגנבים, כפי שנהוג בסעודיה
נאיק ידוע באמירותיו הרדיקליות, ולכן מכונה רבות כ"מטיף שנאה" וכדרשן שעמדותיו נוגדות את ערכי הדמוקרטיה והסובלנות. כך למשל הוא צידד בכריתת היד לגנבים, כפי שנהוג בסעודיה, והוא מביע יחס עוין כלפי הקהילה הלהט"בית. הוא אף כינה את ג'ורג' בוש הבן, נשיא ארצות הברית לשעבר, "טרוריסט", אך סירב להתבטא באותו אופן כלפי אוסמה בן לאדן, שאליו התייחס בצורה מתונה.
אומנם לצד אמירותיו אלו, נאיק נוהג להתבטא רבות באופן נחרץ כנגד שימוש בג'יהאד למטרות הרג ומצטט את אחד הפסוקים הידועים בקוראן (סורה 5 פסוק 32), האומר כי כל ההורג נפש אחת כאילו הרג את כל האנושות. בהקשר לכך, נאיק אף ביקר בחריפות את הטרור של דאעש, שאותו כינה "ארגון אנטי-אסלאמי" ((AISIS והכחיש את האשמות על כך שתמך במעשיו של בן לאדן. למרות עמדותיו אלו, התבטאויותיו האחרות לאורך השנים גרמו לכך שנאסרה כניסתו למדינות רבות במערב, כמו ארצות הברית, קנדה ובריטניה.
לפופולריות הגואה שנאיק זוכה לה ברשתות החברתיות יש ביטוי מספרי שנדיר לראות אצל דרשנים מוסלמים המטיפים באנגלית: לעמוד הפייסבוק שלו יש 18 מיליון עוקבים; לערוץ היוטיוב שלו – קרוב לשלושה וחצי מיליון עוקבים, ומספר הצפיות בערוץ זה מתקרב לרבע מיליארד. מעמד-העל של נאיק בשילוב התבטאויותיו הפרובוקטיביות והמעוררות מחלוקת הם ככל הנראה אחת הסיבות לעוינות הממסד בהודו כלפיו, זאת במיוחד כשמפלגת השלטון של ראש ממשלת הודו גם כך נחשבת לאסלאמופובית בעיני המוסלמים במדינתה.
אומנם, למרות הזדהותה האסלאמית-סלפית של קטר עם פועלו של נאיק, היא מיהרה לשכך את המתח שנוצר בעקבות הבשורה על השתתפותו במונדיאל, והודיעה להודו בערוצים דיפלומטיים כי נאיק לא באמת קיבל ממנה הזמנה רשמית להשתתף בפתיחת גביע העולם בדוחא ב-20 בנובמבר 2022. נוסף על כך, קטר אף טענה כי "מידע מטעה" זה היה מכוון והופץ על ידי מדינות שלישיות כדי לקלקל את היחסים הבילטרליים בין הודו לקטר.
הצהרה רשמית זו של קטר באה בעקבות אזהרה ישירה של ממשל מודי לדוחא כי ניו דלהי תיאלץ לבטל את נסיעתו של סגן הנשיאה ג'גדיפ דהנקר לטקס פתיחת גביע העולם אם דוחא תזמין באופן רשמי את נאיק לצפות בפתיחת טקס זה מעמדת ה-VIP באצטדיון הכדורגל. ואכן, כשהתרחש אירוע פתיחת גביע העולם בנוכחות סגן נשיאת הודו, לא היה ברקע זכר להימצאותו של זקיר נאיק באצטדיון פיפ"א. למעשה, סרטון שפורסם לאחרונה הראה קבוצה של לא-מוסלמים מדקלמת את אמירת השהאדה (המעידה על קבלת האסלאם) בפני נאיק בקטר, אלא שהתברר כי האירוע הוצא מהקשרו, שכן הצטרפותם לאסלאם התרחשה בכלל בכנס במדינה אחרת בשנת 2016.
אומנם לפעילות אסלאמית-סלפית בגביעי עולם יש תקדימים במונדיאלים קודמים. כך לדוגמה, במונדיאל שנערך בברזיל בשנת 2014, שלח ארגון הדעווה הבריטי לברזיל מטיפי דת (דעאת), שארגנו דוכנים ברחבי העיר ריו דה ז'נרו, ופנו אל עוברים ושבים תוך שהם מחלקים להם עלונים הכוללים מידע על האסלאם ועל הנביא מוחמד במטרה לצרפם לדת. עבדול-רחים גרין, דרשן בריטי ידוע שהיה נוצרי בעבר, הגיע עד הפסל המפורסם של ישו במקום ועמד על המדרגות המובילות לפסל כדי לקדם בברכה את העוברים והשבים (הנוצרים) שבאו לבקר ולהתפלל באתר, כחלק מניסיונו לשכנעם להצטרף לדת האסלאם. המתיחות שנוצרה בעקבות ההודעה על השתתפות זקיר נאיק במונדיאל בקטר, יכולה ללמד על כך שנוכחותם של דרשנים פופולריים שנויים במחלוקת כדוגמת נאיק יכולה לגרום למתיחות בין ממשלות ומדינות. הרדיפה המשפטית-פוליטית של נאיק על ידי הודו דווקא מחזקת את מעמדו ואת מעמדם של מטיפים דומים אחרים, וממצבת אותם כשחקנים כבדי משקל בעלי השפעה בזירה הפוליטית, זאת במיוחד בעידן הרשתות החברתיות. על רקע השתתפותו המתוכננת לכאורה של נאיק במונדיאל בקטר, חשוב לזכור כי האירוע אשר חשופים לו מיליוני אנשים מכל קצוות תבל הוא כר פורה קלאסי להטפה דתית ולהפצת מסר האסלאם כל שכן כשמדובר בתחרות עולמית הנערכת בחסות מדינה אסלאמית כמו קטר.
