קרוב ל-35 שנים חלפו מאז התחוללה המהפכה האסלאמית באיראן, אך הרפובליקה האסלאמית עדיין נחשבת בעיני רבים לתופעה בלתי-מוסברת. מאבקי הכוח הפנימיים, המתח בין אידיאולוגיה אסלאמית מהפכנית למדיניות מעשית והפער שבין שלטון חכמי הדת לציבור תוסס ודינאמי יוצרים לעיתים את הרושם כי איראן היא מדינה מלאת סתירות שלא ניתן ליישב ביניהן.
איראן היא מדינת מפתח במזרח התיכון, שמרכזיותה ומידת השפעתה גברו בשנים האחרונות אף יותר. ביסוס השפעתה האזורית, תמיכתה בארגוני טרור והתחמשותה הגרעינית הפכו את האיום האיראני לסוגיה המעסיקה לא רק את ישראל אלא גם את שכנותיה ואת הקהילה הבין-לאומית, החוששות בעיקר מן השילוב בין משטר רדיקלי וחתרני ליכולות בלתי-קונבנציונליות מתקדמות.
אף כי אין לזלזל בחומרת האיום הנשקף מצד איראן, הרי שהעיסוק בו, ובמיוחד בישראל, הפך לאובססיבי ורווי בורות ביחס למורכבות הפוליטית, התרבותית והחברתית של איראן. הדיון הציבורי בישראל בהקשר זה סובל מראיה פשטנית לא רק בשל העיסוק האובססיבי באיום האיראני מצד חלק ממנהיגי המדינה, אלא גם בשל הסיקור הבעייתי באמצעי התקשורת. סיקור הנושא האיראני נמסר בחלק מהמקרים בידי כתבים ופרשנים לענייני ערבים הניזונים בעיקר מן התקשורת הערבית, ובמקרים אחרים בידי כתבי החוץ הניזונים בעיקר מן התקשורת המערבית. מספר הכתבים והפרשנים דוברי הפרסית שואף לאפס והתוצאה במקרים רבים היא סיקור מוטה ולעיתים מסולף לחלוטין. השיח המקומי מתמקד על-פי רוב בתוכניתה הגרעינית של איראן או במעורבותה בטרור, ונוטה להתעלם מתהליכים משמעותיים שאינם קשורים לסוגיות אלה. לעיתים נדמה שאיראן היא תוכנית גרעין שיש לה מדינה ולא מדינה המנהלת תוכנית גרעין.
הרפובליקה האסלאמית ניצבת בשנים האחרונות בפני מאבקי כוחות פוליטיים קשים, שהגיעו לשיאם במהומות שפרצו בהנהגת האופוזיציה הרפורמיסטית בעקבות הבחירות לנשיאות בקיץ 2009. מאז בחירתו של חסן רוחאני לנשיאות בקיץ 2013 מתחולל באיראן מאבק פנימי עמוק בין ממשל רוחאני ליריביו במחנה השמרני. בעוד שהנשיא מקדם מדיניות חוץ פרגמטית וחותר בהדרגה ובזהירות לצמצום מעורבות הממשלה בחיי האזרחים, מנסים ראשי הממסד השמרני בהובלת המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, לבלום חלק מיוזמותיו. בתוך כך מתרחב הפער בין מוסדות המשטר לדור הצעיר, שמתרחק מערכי המהפכה ומאמץ לעצמו אורח חיים מערבי חרף מאמצי השלטונות לבלום את מה שהם רואים כמתקפה תרבותית מערבית. תהליכי עומק חברתיים אלה עשויים להעמיק עוד יותר על רקע המשבר הכלכלי העמוק, שהשפעותיו בולטות במיוחד בקרב הצעירים.
בזירה האזורית פועלת איראן לבסס את השפעתה ולחזק את בעלי-בריתה ובני-חסותה לנוכח הטלטלה הפוקדת את המזרח התיכון הערבי בשנים האחרונות. השתלטות ארגון "המדינה האסלאמית" על חלקים מסוריה ומעיראק מציבה אתגר משמעותי בפני איראן, החוששת מאובדן היציבות בסמוך לגבולותיה ופוגעת במעוזי השפעתה במדינות אלה. אולם "המדינה האסלאמית" מייצרת עבור איראן גם הזדמנות להעמיק את השפעתה האזורית ולהשיג ויתורים מהמערב במשא ומתן הגרעיני. בזירה הבין-לאומית נמשך בעצלתיים המשא ומתן הגרעיני בין איראן למעצמות בעקבות כישלון שיחות וינה להניב הסכם קבע עד תאריך היעד שנקבע ל-24 בנובמבר. בחודשים הקרובים ימשיכו שני הצדדים במאמציהם להגיע להסכם, כשברקע ניצב סימן שאלה גדול סביב נכונותו של מנהיג איראן להסכים לויתורים אסטרטגיים שיאפשרו השגת הסכם עד לראשית יולי 2015. בהעדר הסכם יעמדו הצדדים בפני ברירה האם לשוב ולהאריך את השיחות, או להכריז על פיצוץ המו"מ שעלול להוביל להחרפת הסנקציות ואף להעלאתה מחדש של האופציה הצבאית.
התפתחויות משמעותיות אלה יעמדו במוקד כתיבתי בפורום לחשיבה אזורית בשנה הקרובה. במאמריי אבקש להציג בפני הקוראות והקוראים את המציאות המורכבת באיראן, על רבדיה השונים, כפי שהיא משתקפת בהצהרות של בכירים איראנים, בדיווחים ובמאמרי פרשנות המתפרסמים בתקשורת האיראנית, ובשיח הציבורי הער המתנהל ברשתות החברתיות האיראניות. אין בכוונתי להציג תמונת מצב המבוססת על הפחדות ואיומים, אך גם לא הערכות הנשענות על משאלות לב. אני סבור כי כל דיון בנושא האיראני כרוך בהבנה שאיראן אינה עשויה מִקשה אחת, וכי לא ניתן להבין את האתגר האיראני ללא בחינה מדוקדקת של התהליכים הפנימיים המורכבים בתוכה. אני תקווה כי כתיבתי תאפשר לקהל הקוראות והקוראים היכרות טובה, מעמיקה ומאוזנת יותר עם אחת המדינות המרכזיות בזירה המזרח-תיכונית.
במקביל להיותי עמית מחקר בפורום אני משמש חוקר במרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל-אביב. עבודת הדוקטורט שלי עסקה במדיניות החוץ האיראנית כלפי העולם הערבי בשנות ה-50' וה-60', ובשנים האחרונות אני מתמקד בחקר המערכת הפוליטית, החברה והרשתות החברתיות באיראן. בין היתר אני עורך את הפרסום "זרקור לאיראן" מטעם מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית, שצפוי להתחדש בקרוב. עד כה פרסמתי עשרות מאמרים בעברית ובאנגלית בנושאים אקטואליים הנוגעים למדיניות הפנים והחוץ של הרפובליקה האסלאמית.
