למעט השימוש בנשק חם, הנדיר יחסית בגל האלימות שהחל באוקטובר 2015, מאפייני הפיגוע במתחם שרונה אמש דומים לאלו של מרבית הפיגועים: גילם הצעיר של המבצעים ומוצאם מנפת חברון, שממנה יצאו כמחצית מן המפגעים.
סוכנות הידיעות הפלסטינית ופאא פרסמה הודעת גינוי בשם הנשיא אבו-מאזן כ-17 שעות לאחר ביצוע הפיגוע. כמו הודעות קודמות, נוסח ההודעה מינורי למדי ויוצא נגד "פעולות המכוונות נגד אזרחים מכל צד שהוא, תהא ההצדקה אשר תהא." ההודעה הדגישה את הצורך ב"יצירת אווירה חיובית" וב"הסרת הסיבות למתיחות ולאלימות באזור" מבלי לפרט את אותן סיבות. העיכוב בהוצאת ההודעה מעיד על הקושי הפוליטי של הרשות הפלסטינית בגינוי תופעות אלימות בגדה המערבית, לאור הקיפאון בתהליך המדיני והשחיקה המשמעותית בתדמית הרשות ומנהיגה ברחוב הפלסטיני, הנתפסים כמשתפי פעולה עם ישראל.
תנועת חמאס נמנעה מנטילת אחריות אך כהרגלה בירכה על הפיגוע. בחמאס מחשיבים את הפיגוע כיישום של מדיניות התנועה להתססת השטח תוך עקיפת המגבלות הביטחוניות שמטילות הרשות הפלסטינית וישראל. כך, למרות שיחות הפיוס המתנהלות עדיין בין פתח וחמאס, נראה שהפילוג באסטרטגיה הפלסטינית כלפי ישראל נותר בעינו.
רמדאן הוא תקופה מועדת לפורענות, שכן החודש הקדוש מעלה את הדריכות הדתית של מוסלמים אדוקים ואת הציפיה לפעולות של הקרבה עצמית. שר הבטחון החדש בישראל, אביגדור ליברמן, תופס מקום של כבוד בתגובות הפוליטיות לפיגוע בזירה הפלסטינית. כך למשל הודיעה החזית העממית, ארגון מרכזי באש"ף, כי ההתקפה היא "קריאת תגר כלפי שר המלחמה של הישות [הציונית]".
