במחצית אפריל החלה משטרת טהראן בהפעלת כ-7,000 סוכנים סמויים ברחבי העיר, שתפקידם להעביר לכוחות ביטחון הפנים מידע בנוגע להפרת הקוד המוסרי של הרפובליקה האסלאמית, ובכלל זה קוד הלבוש האסלאמי. מפקד משטרת טהראן, חוסיין סאג'דניא, אמר כי המהלך נועד לשפר את תחושת הביטחון של הציבור וכי התוכנית התקבלה בשיתוף פעולה עם הרשות השופטת. הוא הדגיש כי הסוכנים הסמויים לא יפעלו ישירות מול האזרחים אלא ידווחו על עבירות מוסר לכוחות ביטחון הפנים, והם אלה שיפעלו מול מפרי החוק.
הודעת משטרת טהראן עוררה ביקורת ציבורית ותקשורתית נרחבת בטענה כי הפעלת סוכנים סמויים היא התערבות בוטה בחיי האזרחים ובזבוז משווע של כוח אדם משטרתי. העיתון הרפורמיסטי "אעתמאד" כתב כי הפיקוח הסמוי יגביר את חוסר האמון בקרב האזרחים ועלול לשמש לפגיעה באזרחים תמימים. לא ברור, נכתב בעיתון, האם המידע שייאסף על-ידי הסוכנים הסמויים יירשם כעבירה או שמא הם יצטרכו לספק גם הוכחה מתועדת כלשהי להפרת החוק.
גם באתר "עסר-י איראן" נטען כי מספר כה גדול של סוכנים סמויים פוגע באמון החברתי. אם אכן מדובר בסוכנים ישרים ואמינים, נכתב באתר, עדיף היה להשתמש בהם במאבק נגד פשיעה ושחיתות או לשמירה על איכות הסביבה. אם האזרחים זכו לשבחים על התנהלותם באירועי יום המהפכה או במהלך הבחירות, מדוע מתייחסים אליהם כאל נאשמים בימים אחרים?
ברשתות החברתיות הופיעו תגובות נזעמות. גולשים רבים חששו כי התכנית תביא להחרפת ההתנכלויות מצד המשטרה כלפי האזרחים ולהגברת המתח בחברה. אחד הגולשים ב"טוויטר" הלין על כך שבשעה שבאיראן כולה מועסקים רק 2,600 פקחים המופקדים על איכות הסביבה, בטהראן לבדה יועסקו מעתה 7,000 סוכנים סמויים לשם אכיפת הרעלה.
פריסת אלפי סוכנים סמויים בטהראן (קריקטורה באתר האיראני "ח'בר אונליין")
אולם את הביקורת המשמעותית ביותר כלפי התוכנית השמיע הנשיא חסן רוחאני. בנאום שנשא במהלך ביקור במחוז סמנאן אמר רוחאני כי חובתם הראשונה של השלטונות היא לשמור על כבוד האזרחים. "אלוהים העניק כבוד לבני האדם וכבוד זה קודם לדת ויש להגן עליו", ציין הנשיא. גם יועצו לענייני תרבות, חוסאם אל-דין אשנא, הביע הסתייגות מהתוכנית ואמר כי על המשטרה להבהיר לממשלה ולציבור הרחב את היבטיה השונים. לדבריו, הממשלה לא היתה מודעת כלל לתוכנית זו.
הגברת אכיפת קוד הלבוש האסלאמי נחשבת לעניין שגרתי באיראן לקראת עונת הקיץ. עם זאת, את הפעלתם של אלפי סוכנים סמויים חדשים על-ידי כוחות ביטחון הפנים ניתן לראות כשלב נוסף במאבק המתנהל בין ממשל הנשיא רוחאני למנגנוני המשטר הנתונים בשליטת השמרנים. מאז נבחר כנשיא לפני קרוב לשלוש שנים ביטא רוחאני את מחויבותו לצמצום המעורבות הממשלתית בחיי האזרחים. בכירי המשטר, ובראשם המנהיג העליון, ומנגנוני אכיפת החוק, לעומת זאת, נחושים להציב בפני הנשיא וממשלתו "קווים אדומים" שחצייתם עלולה, בראייתם, לערער את ערכי המהפכה.
הגברת הדיכוי והאכיפה האסלאמית משקפת מאמץ גובר מצד השמרנים לבלום את הנשיא ותומכיו, במיוחד לאחר חתימת הסכם הגרעין, שנתפס בעיני הימין האידיאולוגי כהזדמנות עבור המערב להעמיק את החדירה הכלכלית והתרבותית לאיראן במטרה לחולל שינוי פוליטי. הישגיהם של תומכי הנשיא בבחירות הפרלמנטריות, שנערכו בסוף חודש פברואר, הגבירו עוד יותר את נחישות הימין השמרני להחליש את הנשיא ולשלוח מסר מרתיע לכל גורם שיבקש לקדם רפורמות אזרחיות וחברתיות.
ניתן להניח כי העימות בין הנשיא לבין הממסד השמרני יחריף עוד יותר לקראת הבחירות לנשיאות הצפויות בקיץ 2017. הגברת הדיכוי הפנימי עשויה לשחוק את התמיכה הציבורית בנשיא, גם מצד תומכיו המסורתיים, והשמרנים עשויים לנצל זאת כדי למנוע את בחירתו לתקופת כהונה נוספת ולהחזיר לעצמם את השליטה ברשות המבצעת. זאת, במיוחד אם הנשיא ייכשל במבחן החשוב ביותר הניצב בפניו: שיפור המצב הכלכלי.
