מדרש תמונה. הזמן: ערב חג המולד. המקום: כנסיית מאר יוחנא בעיירה הנוצרית בע'דידא שממזרח למוסול. הכמרים לובשים את בגדי הטקס, הכנסייה מוארת באור יקרות, הקהל אוחז בידיו נרות, צלב גדול משקיף על אולם התפילה. עמודי השיש הגדולים והירקרקים תוחמים את רחבת הטקס המרכזית של הכנסייה. לכאורה, מיסת חג מולד שגרתית של קהילה נוצרית מקומית בעיראק. אלא שדבר בסצנה הזו אינו שגרתי ורגיל.
בתמונה יש הרבה יותר מהנגלה לעין במבט ראשון. בחלקה הרחוק, האחורי, של הכנסייה נראים חלקי קיר שבורים ותלושים התלויים מן התקרה. המרפסת שעליה עומדים הגברים המצלמים את האירוע, ומאבטחים אותו, נראית סדוקה ומטה לנפול. הקירות החיצוניים שמחוץ לרחבת הטקס המרכזית שופצו בחיפזון לאחר שחרור העיירה, לפני כחודש וחצי. צריח הכנסייה החרב והקירות המחוררים והשבורים, שאינם נראים בתמונה, מלמדים על היקף ההרס שחווה המקום בימי שלטון דאע"ש בעיירה. הקהל הממלא את הכנסייה הומוגני מאוד: רוב מכריע של גברים צעירים לובשי-מדים ולצדם גברים מבוגרים. נשים כמעט שאינן נוכחות בטקס וכך גם ילדים.
הפרטים הקטנים הללו, מתמונה אקראית שצולמה במיסת חג אקראית במוסול המשוחררת, מספרים את סיפורה של הקהילה הנוצרית בעיראק.
ביולי 2014, שבועות בודדים לאחר הכיבוש המהיר של מוסול והקמת הח'ליפות האסלאמית, נכנסו אנשי דאע"ש לעיירות הנוצריות של מישור נינווה, ובראשן בע'דידא, העיירה הנוצרית הגדולה בעיראק שמנתה למעלה מ-50 אלף תושבים. חמושי דאע"ש הניסו במהירות את כוחות הפשמרגה הכורדיים וגירשו את כל תושבי העיירה. התשתיות בעיירות הנטושות פוצצו והוחרבו, בתי מגורים נבזזו, וכנסיות נבזזו, הושחתו ובחלקן פוצצו. בשבועות הראשונים למערכה על מוסול, כשהיה ברור כי העיירות תשוחררנה בסופו של דבר מידי הארגון, השלימו אנשי דאע"ש את הריסתן. כל הכנסיות בעיירות פוצצו או נשרפו עד היסוד, תשתיות המים, הטלפון והחשמל הנותרות הוחרבו, ורוב הבתים והחנויות מולכדו, פוצצו או נשרפו.
העיירות החרבות אינן מאפשרות, לעת עתה, את קיומם של חיים תקינים. הקולונל ג'וואד חביב סכּריא, ממייסדי המיליציה הנוצרית "כוח ההגנה של מישור נינווה" (NPU) וממפקדיה הבכירים, סיפר לי כי כוחותיו, הכפופים ישירות לצבא עיראק, מאבטחים עתה את העיירות הנוצריות ומאפשרים תנועה חופשית אליהן. הוא הוסיף, עם זאת, כי העיירות חרבות עד היסוד ולכן, למרות היציבות הבטחונית השוררת בהן, הן מאוכלסות זמנית על-ידי כוחותיו בלבד.
"הנוצרים בעיראק", סיפר לי הקולונל סכּריא, "ובפרט באזור הזה (מישור נינווה; ע"ב), סבלו קשות במהלך ההיסטוריה. היינו מטרה של כל המשטרים באזור והופעלו עלינו צעדים דרסטיים של גירוש ועקירה שמטרתם שינוי המציאות הדמוגרפית באזורינו […] הצעדים הללו השפיעו עלינו קשות. הקהילות הנוצריות גורשו בכוח הנשק ונפוצו בכל כנפות העולם – בצפון עיראק ובמרכזה, באירופה, באמריקה ובמקומות אחרים. כתוצאה מכל זאת ירד מספרם של הנוצרים בעיראק בשלושים השנה האחרונות מכמיליון וחצי נפש לכרבע מיליון כיום".
סכּריא הדגיש כי בשונה מאזורים משוחררים אחרים במוסול, מקומות היישוב הנוצרים הם מוכי אסון וזקוקים לסיוע בינלאומי רב לטובת שיקום התשתיות וחייהם של האנשים. "נותרנו בלא כלום, במדינה שתתקשה לסייע לנו, ותקוותנו היחידה היא שבקהילה הבינלאומית נותרה אנושיות". הקולונל, השוהה בבע'דידא ולוקח חלק בטקסים החגיגיים בעיירה המשוחררת, ביקש לנצל את ההזדמנות כדי לשלוח איחולים לחג לכל הנוצרים בעולם, ובייחוד לשארית הפליטה של הקהילה הנוצרית בעיראק.
חג המולד 2016 הוא מר מאוד עבור הנוצרים בעיראק. חולשתה של המדינה העיראקית, והעדר סיוע בינלאומי לשיקומם של אזורי המיעוטים בצפון עיראק (מצבם של היזידים, שמספרם גדול מן הנוצרים בעיראק, גרוע לפחות באותה מידה), אינם מבשרים טובות. רבע מיליון הנוצרים שעוד נותרו בעיראק מהגרים בהדרגה למערב, כמו בני דתם במדינות אחרות במזרח התיכון. רוב העקורים מהאזורים הנוצריים במישור נינווה, בקרבת מוסול, נמצאים היום במחנות פליטים בחבל הכורדי האוטונומי. הרשויות הכורדיות מתעקשות, ובצדק, כי רק תחת שלטונן יכול המיעוט הנוצרי לקיים חיים קהילתיים בטוחים, אך הן אינן מסייעות בשיקום העיירות החרבות, מונעות שיבה המונית של הנוצרים לעיירותיהם ואף מונעות מחברי הקהילה לקחת חלק בטקסי החג הנוכחי בעיירות הנוצריות, מטעמים ביטחוניים לכאורה.
הערה לסיום: במאמר הזה התייחסתי (וכך התייחס גם הקולונל) לנוצרים כאל "נוצרים" ולא כאל "אשורים", "סיריאנים", "כּלדאנים" או בני הקהילות הנוצריות האחרות המתקיימות בעיראק. משך שנים ארוכות התקיימו הפיצולים בין הקהילות הנוצריות השונות על בסיס קווי התיחום הכנסייתיים, ומי שתחזק את הפיצול הזה היו בעיקר אנשי הדת ונציגי הכנסיות השונות. המיליציה הנוצרית, שהקולונל סכּריא הוא ממפקדיה, היא כיום המנגנון העיקרי המאפשר פעולה משותפת לבני כל הפלגים הנוצריים בעיראק.
דוברים נוצריים בעיראק מעדיפים לדבר בלשון חדשה ומאחדת שלפיה כל הנוצרים הם בני קהילה אחת וחולקים גורל פוליטי וחברתי אחד בעיראק, בלי קשר לפיצולים הכנסייתיים הישנים. בחרתי לכבד את נקודת המבט המאחדת הזאת ולא להתיישר לפי השיח הישן המפריד ומפצל בין בני הכנסיות השונות, הפרדה שאין לה אחיזה ממשית במציאות, ובוודאי לא בעיני אלה הרודפים את הנוצרים בעיראק.
