נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דיבר בפני עשרות מנהיגים ערבים ומוסלמים בריאד בראשית השבוע. בנאומו הוא פרס לראשונה את עיקרי מדיניות החוץ של ממשלו במזרח התיכון, שבמרכזה מאבק נחוש בטרור האסלאמיסטי (גם אם נמנע מהשימוש במונח "טרור אסלאמי רדיקלי", שבלט במהלך מסע הבחירות שלו). טראמפ דרש משומעיו "לסלק את הטרוריסטים" ממדינותיהם ולהיות חוד החנית במאבק הזה, ולא לצפות מארצות הברית להוביל אותו לבד.
טראמפ כרך יחד את "דאע"ש, אל-קאעדה, חזבאללה, חמאס ורבים אחרים", מה שמצא חן בעיני נשיא מצרים א-סיסי, שנכח בקהל והחמיא לטראמפ עוד לפני נאומו. א-סיסי מנהל מלחמת חורמה באסלאם הפוליטי מאז הפלת שלטון מורסי ב-2013, ולפני ארבע שנים הגדיר את האחים המוסלמים במצרים כארגון טרור.
דבריו של טראמפ מהווים שינוי משמעותי לעומת ממשלו של אובמה. חמאס מוגדרת על-ידי מחלקת המדינה האמריקאית כארגון טרור כבר משנת 1997, ואובמה טען דבר דומה טרם בחירתו לנשיא בשנת 2008. אולם לאחר אירועי האביב הערבי הבחינו אובמה ומזכירת המדינה קלינטון בבירור בין האחים המוסלמים וחמאס לבין ארגונים רדיקלים כדאע"ש ואל-קאעדה, ואף ראו את הראשונים כחסם כנגד הקיצוניות של הג'יהאדיסטים. אובמה סרב בעקביות, משך כל תקופת כהונתו, להגדיר את האחים המוסלמים כארגון טרור, אך ממשל טראמפ שקל לעשות זאת, לפחות בימיו הראשונים בתפקיד.
מבחינת חמאס, דבריו של טראמפ הם חדשות רעות מאוד, מאחר שהם עלולים לחזק את הבידוד הבינלאומי שבו מצויה התנועה בשנים האחרונות. חשבון הטוויטר של ערוץ הטלוויזיה אל-אקצא, המזוהה עם התנועה, הגיב במהירות לנאום בפרסום תמונה של פעילים הנושאים את דגלי הארגון תחת ההאשטאג "חמאס איננה טרור" (#حماس_مش_ارهاب).
השימוש של חמאס בהאשטאג זה אינו חדש, והוא תואם את הגדרתה העצמית של התנועה כארגון "התנגדות" (מוּקַאוַמַה) לישראל, הנתפסת כזכות לגיטימית במסגרת המאבק בכיבוש הישראלי, ולא כארגון טרור. בחשבון הטוויטר הרשמי של חמאס באנגלית נכתב כי ההגדרה טרור "מוטה ותואמת את מדיניותו של הכיבוש הישראלי", ובאתר התנועה באנגלית כונה נאומו של טראמפ "מסר עוין שנועד לפצל את האומה האסלאמית".
בתקופה האחרונה מציגה חמאס כלפי חוץ דימוי מתון ופרגמטי, במטרה להקל את הלחצים האזוריים בהן היא נתונה ולשפר את מעמדה הפוליטי ברחוב הפלסטיני. בתחילת החודש פורסם מסמך העקרונות החדש של התנועה, הכולל הסכמה להכיר "במדינה פלסטינית בקווי ה-4 ביוני 1967, שבירתה ירושלים, וזכות שיבה לפליטים" והבחנה בין "ציונים" ו"יהודים" במאבק המזוין בישראל.
פאוזי ברהום, אחד מדוברי חמאס בעזה, טען כי "המסמך נותן לנו הזדמנות להתחבר לעולם החיצוני. המסר שלנו לעולם הוא: חמאס לא רדיקלית. אנחנו תנועה פרגמטית ומתורבתת." אולם דבריו של טראמפ בריאד, הכורכים יחדיו את דאע"ש וחמאס כחלק מ"חיילי הרגלים של הרשע" ואויבי הציביליזציה האנושית, אינם מכירים כלל בפרגמטיזציה שחמאס עוברת בשנים האחרונות ובדימוי המתון שהתנועה מאמצת. נאומו של טראמפ בפני עשרות מנהיגים דתיים ופוליטיים ערביים הוא למעשה דחייה ראשונית של נסיונה של חמאס לזכות בלגיטימציה בינלאומית.
גם אם מדינות כקטר (שבה יושב ראש הלשכה המדינית הקודם של התנועה, ח'אלד משעל) תומכות בחמאס ומאפשרות לה מרחב נשימה מדיני, משימתה תהיה קשה יותר עתה. יתר על כן, אף שההתפתחות החדשה נוחה מאוד לממשלת ישראל במאבק על דעת הקהל הבינלאומית, היא עלולה לשבש מאמץ עתידי של טראמפ לקדם הסכם שלום ישראלי-פלסטיני. הפרגמטיזציה של חמאס מעידה על נכונות גוברת מצדה לעבוד עם הקהילה הבינלאומית ומעניקה מקלות וגזרים נוספים למערב מול התנועה. כריכתה של חמאס בדאע"ש ובאל-קאעדה עלולה לפגוע בזרם הפרגמטי בתנועה ולעודד את הזרם הנצי לחדש את האלימות מעזה.
