האסלאם הרדיקלי אינו תופעה חדשה, אך עליית ארגון אל-קאעדה בשנות התשעים ודאע"ש בעשור האחרון העניקו לו ממד מתפשט וגלובלי. המחקר שלי מתמקד בסלפיה הג'יהאדיה כזרם אידיאולוגי, אך בוחן אותו גם כחלק מהקטגוריה הרחבה יותר של שחקנים לא-מדינתיים אלימים שהפכו לגורם משמעותי בפוליטיקה העולמית בעשורים האחרונים, וביתר שאת במזרח התיכון מאז אירועי "האביב הערבי".
את התואר השני שלי עשיתי במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, בו כתבתי את עבודת התזה על ההשפעה של גלות פוליטית על ההתפתחות של ארגון אל-קאעדה המוקדם (מסוף שנות השמונים ועד ל-11 בספטמבר) ועל רעיון הג'יהאד הגלובלי. עבודת התזה הייתה שלב ראשון מבחינתי בניסיון להבין לעומק את תופעת הג'יהאד הגלובלי והזרם הסלפי-ג'האדי, ומאז אני מתמקד במחקרי בתופעות אלו.
בשיח התקשורתי על אל-קאעדה מתפרש הארגון לרוב כיישות מונוליטית, שהתגלמה בדמותו של אוסאמה בן לאדן עד מותו במאי 2011 וזוהתה עם טרור נגד המערב. לצד תהליכים פנימיים בעולם הערבי ותחושת כישלון בתנועה האסלאמיסטית בתחילת שנות התשעים, הגלות של בכירי אל-קאעדה בתקופה זו מארצות מולדתם שיחקה תפקיד מרכזי בהקצנתם ובהתפתחות הרעיון של ג'יהאד גלובלי. גלות זו, שהותירה את בכירי הארגון ופעיליו מחוץ לזירה המקומית, חידדה את כישלון התנועה הג'יהאדיסטית לחולל תמורה בעולם המוסלמי והובילה לשיח פאן-אסלאמי מיליטנטי ולאסטרטגיית מאבק חדשה וקיצונית.
עבודת הדוקטורט שלי, שאותה אני כותב במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, עוסקת בשיח האידיאולוגי ובאסטרטגיות התקשורת של ארגונים סלפים-ג'יהאדים. הארגון שמזוהה יותר מכל עם זרם זה הוא 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש), שהתפרסם בעולם בקיץ 2014 עם הכרזתו על הקמת הח'ליפות ובזכות השיח האפוקליפטי שלו. אולם מחנה אידיאולוגי זה כולל שחקנים נוספים, וניתוח הפעילות התקשורתית שלהם מהווה פריזמה חשובה להבנת היחסים ביניהם והמאבק הפנימי בתוך הג'יהאד הגלובלי על הובלת המחנה וקביעת הטון של האסלאם הרדיקלי בתקופה הנוכחית.
בנוסף למחקרי בפורום לחשיבה אזורית אני גם חוקר בדסק לחקר רשתות מזרח תיכוניות על שם דורון הלפרן במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ומרצה בביה"ס לתלמידים מחו"ל על שם רוטברג באוניברסיטה העברית. במסגרת זו אני מלמד קורס על תנועות אסלאמיות רדיקליות במזרח התיכון המשתנה, המנתח את התפתחותן של תנועות מרכזיות כאחים המוסלמים, חמאס, אל-קאעדה ודאע"ש ובוחן את תגובותיהן לאירועי ה"אביב הערבי" ב-2011.
