מעט יותר משנתיים לאחר שהגיח מהמדבר וכבש את העיר מוסול, הרס את מעברי הגבול בין עיראק וסוריה והודיע על התפשטות ה"ח'ליפות" למדינות נוספות במזרח התיכון, נראה שהמומנטום של דאע"ש נעצר. בחודשים האחרונים נושאת המערכה הבין-לאומית נגד הארגון תוצאות, ובסיוע אמריקאי כובשים כוחות מקומיים בעיראק, סוריה ולוב שטחים מידי המדינה האסלאמית. מה השתנה, והאם השינוי הזה מסמן את סופו של הארגון?
הפגיעה בכוחו של דאע"ש בחודשים האחרונים ניכרת בשלושה היבטים מרכזיים: שטח, מנהיגות ומשאבים. מבחינת טריטוריה, בחודש יוני כבש צבא עיראק את העיר פלוג'ה מידי דאע"ש, ובראשית אוגוסט שחררו כוחות כורדים את העיירה מנביג' שבצפון סוריה מידי הארגון. באותו חודש הצליחו מיליציות מקומיות, בסיוע כוחות מיוחדים אמריקאים, לכבוש מחדש את סירת, שנחשבה ל"בירת" כוחות דאע"ש בלוב. שחרורה של מוסול, העיר השניה בגודלה בעיראק, מידי דאע"ש הוא המשימה הבאה של המערכה הבין-לאומית נגד הארגון. כל ההתפתחויות הללו מעודדות שיח על "היום שאחרי" דאע"ש בקרב פרשנים מסויימים.
לאיבוד השטחים הניכר נוסף חיסול מנהיגים בכירים בארגון. האחרון שבהם, אבו מוחמד אל-עדנאני, היה דובר הארגון, מושל סוריה ואחראי על מערך פיגועי חו"ל של דאע"ש. בנוסף לעדנאני חוסלו אבו עומר אל-שישאני, צ'צ'ני ששימש כמפקד צבאי בכיר של דאע"ש בסוריה, ואבו דועא אל-אנסארי, מפקד "מחוז סיני" (לשעבר ארגון "אנסאר בית אל-מקדס") של דאע"ש במצרים. מנהיגים אחרים בארגון מחוסלים באיטיות אך בעקביות בהתקפות אוויריות אמריקאיות ובידי כוחות צבא מקומיים. קולו של אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג דאע"ש, לא נשמע מאז דצמבר 2015, מה שלא מוסיף יציבות לשדרות ההנהגה והפיקוד של הארגון.
לצד כל זאת פוקדים משברים פנימיים את הארגון. בעקבות פגיעה בהכנסותיו, בין היתר כתוצאה מפגיעה מכוונת בתשתית הפקת הנפט שלו, נאלץ דאע"ש לקצץ במשכורות לוחמיו בחמישים אחוז בתחילת השנה. מתנדבים זרים מוצאים את הארגון מושך פחות ופחות. אם בשנת 2014 הגיעו לסוריה יותר מאלפיים לוחמים זרים במטרה להצטרף ל"ח'ליפות האסלאמית", בחודשים האחרונים נענו פחות מחמישים איש בחודש לקריאת הארגון להגר לשטחיו. נראה שארגון שחדל לכבוש שטחים ועבר לשורת הפסדים ארוכה אינו נוצץ עוד בעיניהם של אחרים.
פחות ידועה בתקשורת העובדה כי דאע"ש נתקל בהתנגדות אזרחית במוסול, "בירתו" שבעיראק. זמן קצר לאחר שכבש את העיר ביוני 2014 התגבשה בה תנועת התנגדות בשם "גדודי מוסול" שהחלה בתקיפות גרילה, התנקשויות ופיגועים נגד מטרות דאע"ש, לעתים קרובות באמצעות תחמושת וכלי נשק של הארגון עצמו. לפי דיווח באתר חדשות עיראקי, מחתרת ההתנגדות הזו ביצעה 29 פעולות חמושות כנגד דאע"ש במחוז נינווה כבר באפריל 2015. עמוד הפייסבוק של הקבוצה הוא גם מקור חדשות אלטרנטיבי על הנעשה בעיר.
בימים האחרונים דווח כי דובר דאע"ש במוסול חוסל בירי ובכיר בשירות הביטחון של הארגון במחוז חוסל בפשיטה על משרדי החסבה (משטרת הדת של דאע"ש). סביר להניח שמאחורי הפעולות הללו עומדים "גדודי מוסול". ההתנקשויות הללו מלחיצות את אנשי המדינה האסלאמית ומביאות אותם לשיאים חדשים של מעשי זוועה נגד האוכלוסיה בעיר. בסוף אוגוסט דווח כי תשעה בני נוער הוצאו להורג במסור חשמלי בכיכר במרכז מוסול, באשמת חברות בקבוצה המתנגדת לדאע"ש.
עם זאת, מוקדם מדי להכריז על תום עידן דאע"ש. בגלגוליו השונים הפגין הארגון יכולת שרידות והסתגלות גבוהה, והצליח להתאושש ולחזור להילחם נגד כוחות צבא סדירים. זאת גם לאחר שמנהיגות הארגון כמעט הושמדה כליל לאחר שהשבטים המקומיים בעיראק התאגדו נגד הגירסה המוקדמת שלו, "אל-קאעדה בעיראק", במסגרת כוחות ה"התעוררות" (א-סחוה) שהובלו על-ידי כוחות צבא אמריקאים. בנאומו האחרון של עדנאני בחודש מאי הוא אף סנט באמריקאים: "האם היינו מובסים כאשר איבדנו ערים בעיראק והיינו במדבר, ללא שום ערים או טריטוריה? האם נהיה מובסים ואתם תהיו המנצחים אם תכבשו את מוסול, סירת או רקה, או אפילו תשתלטו על כל הערים ואנחנו נחזור למצבנו המקורי? ברור שלא!"
עצמתו של דאע"ש טמונה ביכולתו לגייס גרעין קשה של רדיקלים מסורים, המוכנים להרוג ולהיהרג בשם מה שהארגון מציג כהגנה על האסלאם הטהור. באמצעות חלוקה ברורה של העולם כולו למאמינים וכופרים הצליח דאע"ש להרחיב את התמיכה בו, והמאבק הצבאי בו לא תמיד שיבש, ולעתים אף הועיל, לכוח המשיכה שלו. המכות הטריטוריאליות המתמשכות שספג הארגון הובילו לשינוי דפוסי פעילותו: משליטה בשטחים לפיגועי טרור גלובליים המתבססים על כוח המשיכה הרעיוני שלו. רק בימים האחרונים סוכל פיגוע ליד פריז, שאחת מהמתכננות שלו נשבעה אמונים למנהיג דאע"ש, ונעצרה חוליית טרור בגרמניה בת שלושה סורים שנשלחו על-ידי דאע"ש במטרה לבצע פיגועי טרור באירופה. מלחמת התמיד נגד הכופרים תלווה אותנו, כך נראה, גם אם דאע"ש ינחל מפלות נוספות בשדות הקרב.
