פגישת הפסגה שהתקיימה בוושינגטון בין ראש הממשלה נתניהו לבין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקרבת את הנהגת אש"ף אל פרשת הדרכים ממנה בקשה להתרחק בשנים האחרונות.
סימן השאלה באשר למידת דבקותה של ארצות הברית בפתרון שתי המדינות גדל לאחר מסיבת העיתונאים הרשמית; סטייתו של טראמפ מן הקו שהיה מקובל על קודמיו בעשרות השנים האחרונות, והימנעותו מהבעת מחוייבות ברורה לפתרון זה, עלולות לשמוט מתחת רגלי הפלסטינים את אחת ההנמקות המרכזיות שלהם לדבקותם באופציית המו"מ. המחוייבות האמריקאית הוותיקה לפתרון שתי המדינות, שבאה לידי ביטוי גם במימון הרשות הפלסטינית ותחזוקתה, ובכלל זה בניית מוסדותיה ומנגנוניה הבטחוניים, הלכה שלובת זרוע עם ההתמדה הפלסטינית, בעיקר בעידן אבו מאזן, בתהליך המדיני.
משהבהיר הנשיא האמריקאי כי אין זה משנה מה אופיו של הפתרון ובלבד ששני הצדדים יסכימו עליו, הוא מותיר למעשה את הפלסטינים חשופים לבדם מול ישראל. יכולת התמרון שלהם מול ישראל מוגבלת מאוד מלכתחילה, והמעורבות הבינלאומית פיצתה בדרך כלל על חוסר הסימטריה הזו. הקהילה הבינלאומית ניסתה לאזן בין דרישותיה של ישראל לבטחון לבין השאיפה הפלסטינית לעצמאות. פתרון שתי המדינות, הגם שלא היה מקובל באורח מלא על ידי שני הצדדים בראשית תהליך אוסלו, הלך ואומץ בהמשכו כפתרון הבלעדי על ידי כל הנושאים ונותנים מטעמם.
כעת גובר הערעור על פתרון שתי המדינות מכיוון ארצות הברית והאוריינטציה הפרו-ישראלית של ממשל טראמפ בולטת לעין כל. הפלסטינים נדרשים להתמודד עם מנופי הלחץ הכבדים העומדים לרשות ישראל כשהם משוללי גב בינלאומי חזק. בפתח עולה החשש מפני אובדן הרעיון שעל בסיסו הצדיקה התנועה את קיומה בראשות אבו מאזן – תנועת התנגדות עממית שנטשה את המאבק המזויין – ועל בסיסו הגדירה את עצמה מול יריבתה חמאס.
הנהגת הרשות הפלסטינית, מצדה, ממשיכה לנקוט משנה זהירות ונענית להפצרות האמריקאיות להמתין ולא להחריף את המצב. היא מודיעה על המשך דבקותה בפתרון שתי המדינות ובכך מבדלת את עצמה מישראל ומאותתת לקהילה הבינלאומית, לרבות ממשל טראמפ, כי היא דבקה בהסכמות שהושגו עד כה.
אולם באורח לא רשמי, ובמידה לא מעטה של זעם, חברים בולטים בצמרת הפלסטינית מותחים ביקורת על המדיניות האמריקאית הנוטה באורח כה חד צדדי לטובת ישראל (חנאן עשראוי), ובלשון צינית ומאתגרת מביעים נכונות לפתרון המדינה האחת ובלבד ששוויון הזכויות בין מרכיביה יהיה מלא (צאא'ב עריקאת). לצד זאת, יריביה של הרשות בחמאס, בחזית העממית ובארגונים אחרים קוראים לה לנטוש את דרך המו"מ, שהוכח סופית כחסר תוחלת, ולחזור לשורות ההתנגדות המזויינת.
הציבור הרחב שעל ליבו מתמודדות שתי ההנהגות הללו איבד למעשה את אמונו בהן. הוא אינו רואה כל מוצא במו"מ או בהתנגדות מזויינת, חי בתחושה של אובדן דרך ומנהיגות, תוהה באשר לעתידו וממשיך לקרוא לחיבור בין עזה לרמאללה. מדי פעם מתפרצים פלסטינים ופועלים באלימות נגד ישראל, אך העובדה שאינם נהנים מגיבוי עממי וארגוני גורמת להתפרצויות הללו לדעוך ומאפשרת חזרה לשגרה. לפיכך גובר ברמאללה החשש מפני התפרצות עממית רחבה יותר שתופנה נגד הרשות עצמה.
לעת עתה, מכל מקום, ממשיכה ההנהגה הפלסטינית לשמור על הקיים בזירה הבינלאומית. היא מבקשת לשמר את דימויה ומעמדה, שנרכש בעמל רב, כשוחרת שלום, מנתחת לפרטים את התבטאויותיו של טראמפ וממתינה להבהרות מצדו. משרד החוץ הפלסטיני פרסם הודעה בה הוגדרה שביעות הרצון של ממשלת ישראל מן המפגש עם טראמפ כהטעיה של הציבור, והובהר כי הדבר יבוא על תיקונו ברגע שתתקיים הפגישה בין אבו מאזן לטראמפ. ההאשמות שהטיח נתניהו בפלסטינים הנן שקריות, נטען בהודעה הפלסטינית, והתנאים שהציב הם למעשה תנאים מוקדמים שתכליתם למנוע כל כניסה למו"מ. כבעבר קראו הפלסטינים לקהילה הבינלאומית להתגייס כדי להציל את פתרון שתי המדינות.
מעיני הפלסטינים גם לא נסתרה העובדה שהנושא הפלסטיני תפס את עיקר הנפח של הפסגה בין נתניהו לטראמפ, בניגוד לנסיונות הישראלים להציב את האיום האיראני כבעיה הראשונה במעלה. כן לא נעלמו מעיניהם ציפיותיו של טראמפ כי ישראל תיענה לפשרה, החשיבות שהוא מייחס ל"עסקה" ולעקרון ההסכמה ההדדית ותמיהתו על חוסר האופטימיות של נתניהו.
עתה ממתינים הפלסטינים להבהרות מממשל טראמפ. מהי המשמעות של פתרון "כל מה שתרצו"? מה ההעדפה האמריקאית? האם מודע הממשל למשמעות של מדינה אחת? כיצד הוא סבור שמהלך אזורי יקל על הפתרון? האם הוא מאמין שניתן לעקוף את הסוגיה הפלסטינית בדרך לנורמליזציה עם מדינות ערב? ומהם לוחות הזמנים שמציב הממשל ליוזמה?
כל השאלות הללו ממתינות לתשובות, משום שעד כה לא צלחו ניסיונותיהם של הפלסטינים לתאם פגישה עם הנשיא טראמפ. גם ניסיונותיהם ליצור מגע עם גורמים בממשל החדש לא זכו להיענות נלהבת. עם זאת, בדרג הבטחוני התקיימו פגישות בין ראשי המנגנונים בשני הצדדים, שהרגיעו במידה מסוימת את הצד הפלסטיני וחיזקו את הגישה המאופקת מצדו. על הפרק עומדת בקשה של אבו מאזן להגיע לפגישה עם הנשיא טראמפ בוושינגטון. רק אחריה יהיה אפשר לדעת האם חששותיהם של הפלסטינים התפוגגו והרשות יכולה להמשיך בדרכה.
