שני תחקירים שפורסמו לאחרונה באתר דרג' עוסקים בדרכים שבהן ניצלה איראן את המלחמה בסוריה להגדלת השפעתה במדינה. מרבית הסיקור התקשורתי בישראל ובעולם עוסק בנוכחות הצבאית האיראנית ובייחוד בבסיסיה הצבאיים, אך איראן פועלת בסוריה לא רק בדרכים צבאיות – היא גם משקיעה בדור הצעיר בסוריה, ובכלל זאת בילדים ובסטודנטים כדי לרכוש את נאמנותם ולהופכם לכלי שרת עבורה, ולא רק בתחום הצבאי.
תחקיר של רוקייה אל־עבדאי ושל פאטמה עות'מאן עסק בהרחבת הפעילות של אגודת צופי האמאם אל־מהדי, תנועת הנוער של חזבאללה, מלבנון לסוריה במהלך שנות מלחמת האזרחים במדינה. ארגון צופים זה הוקם בלבנון ב־1985בתמיכה איראנית, שנמשכת עד ימים אלו. ב־2012 הוקם בסוריה הסניף הראשון של תנועת הנוער, ומאז התרחבה פעילותו לכמה מחוזות במדינה, בייחוד לאזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה שיעית או פועלות מיליציות בתמיכה איראנית, כמו פרבר סיידה זינב של דמשק, חלב ודיר א־זור.
במסגרת הפעילות בתנועה, החניכים עוברים שיעורי דת, מבקרים במקומות הקדושים לשיעים בסוריה ומשתתפים בפעילות התנדבות דוגמת חלוקת מזון לנזקקים וניקוי רחובות. בניגוד לתנועות נוער דתיות אחרות, החניכים גם עוברים הכשרה צבאית, ובכלל זאת פירוק, ניקוי ושימוש בנשק. חלקם אף משתתפים במחנות אימונים סגורים. ילדים בני 12 עד 14 עוברים אימוני ספורט, וילדים מגיל 15 ומעלה אף עוברים אימונים לשימוש בנשק. לאחר אימונים אלו, חלק מהנערים מתגייסים לשורות מיליציות שפועלות בסוריה בתמיכת משמרות המהפכה האיראניים.
מוסטפא, נער מדיר א־זור שהצטרף לשורות צופי האמאם אל־מהדי בגיל 16, תיאר לדרג' כי חבריו השיעים עודדו אותו להצטרף, ובהשפעת ההרצאות של אנשי הדת בתנועה הוא המיר את דתו מהאסלאם הסוני לשיעי. מובטח למצטרפים לתנועה שיוכלו ללמוד באוניברסיטאות באיראן או בלבנון במימון מלא של איראן, אבל עם הזמן, האיראנים הפסיקו לקיים הבטחה זו, ובמקום זאת מתרכזים בגיוסם של בוגרי התנועה. בגיל 18 מוסטפא עבר אימונים צבאיים ולאחר מכן הצטרף כלוחם למיליציה הפועלת תחת הכוונת משמרות המהפכה האיראניים. הוא הסביר מדוע החליט להתגייס: "הסיבה העיקרית היא החיים הטרגיים שלנו. יש משכורת מפתה ממשמרות המהפכה וגם תעודה שמונעת התנכלות". תעודה זו, המוענקת ללוחמים בשורות המיליציות האיראניות בסוריה, מבטיחה להם חופש תנועה ושלא ייעצרו על ידי המשטרה החשאית הסורית, על ידי מיליציות סוריות או על ידי כוחות ביטחון אחרים. תעודות אלו משקפות את מאזן הכוחות בסוריה בין המיליציות שנתמכות על ידי המשטר הסורי ועל ידי כוחותיו החמושים במרבית האזורים שבהן פועלות המיליציות האיראניות.
המשכורת של מוסטפא היא 160,000 לירות סוריות בחודש (כמעט 50 דולר נכון לשער החליפין באמצע יוני 2021), משכורת גבוהה משמעותית מזו של לוחמים בשורות הצבא הסורי (שמקבלים שכר חודשי של 27,000 לירות כמשכורת בסיס) או מזו של לוחמים בשורות מיליציות סוריות התומכות במשטר ופועלות תחת השם "כוחות ההגנה הלאומיים" (שמשכורתיהם משתנות לפי אזור הפעילות, אבל באזורים שאינם נחשבים מסוכנים נעות בין 40,000-25,000 לירות).
תחקיר שני של דרג', פרי עטה של חלא נאצר, עוסק בלימודיהם של צעירים סורים באוניברסיטאות איראניות, כאלו הפועלות בסוריה ובאיראן עצמה. הסטודנטים לומדים מקצועות חילוניים (דוגמת פיזיקה, מתמטיקה) או לימודי דת ופילוסופיה פרסית, לצד לימודי השפה הפרסית. המרכזים התרבותיים של איראן הפועלים לפחות בעשר ערים ברחבי סוריה, הם האחראיים לאיתור הסטודנטים. הסטודנטים מקבלים מלגות מלאות או חלקיות ללימודים, ובמסגרת שלל היוזמות, החברות והמיליציות האיראניות בסוריה, מובטחת להם עבודה בסיום לימודיהם, בין היתר כמתרגמים או כשומרים חמושים. אחת האוניברסיטאות שבהן יכולים ללמוד הסטודנטים היא אוניברסיטת אל־מוסטפא הבין־לאומית שמרכזה בקום שבאיראן. חלק מבוגרי האוניברסיטה הזו, סורים ואחרים, גויסו לשורות המיליציות הפרו־איראניות בסוריה. בשל פעולות גיוס אלו, הממשל האמריקני הטיל סנקציות על האוניברסיטה – הפעם הראשונה שגוף הוראה הוכלל ברשימת הגופים הנמצאים תחת סנקציות אמריקניות.
ראיונות שערכה הכתבת מעידים על כך שהאוניברסיטאות האיראניות מצליחות להשפיע על חשיבתם של התלמידים הסורים, שחשים (באופן טבעי למדי) הכרת תודה כלפי איראן שהעניקה להם מלגת לימודים ופרנסה, בעת שמרבית האוכלוסייה הסורית חיה בעוני קיצוני ואחוזי האבטלה בקרב צעירים מרקיעים שחקים. מאג'ד, שלמד באוניברסיטה איראנית וכיום עובד במכרה פוספט תחת שליטה איראנית בסוריה, שיקף את ההשפעה האיראנית הזו. לדבריו, מרבית התלמידים שלמדו עימו באוניברסיטה "לא יהססו להילחם למען מטרות הפלגים האיראניים בסוריה, אם נתבקש לעשות זאת. אנו נאמנים לרפובליקה האסלאמית האיראנית, פוליטית וצבאית, וחייליה מטהראן עד לים התיכון".
ניתן לראות כי איראן החליפה את המדינה הסורית בתפקידה המסורתי בהענקת מלגות ובסידור משרות במגזר הציבורי לצעירים סורים לאחר סיום לימודי התואר הראשון. זהו תפקיד שמשטרים ערביים מילאו במשך עשורים לאחר שזכו בעצמאות. המשטרים העניקו משרות אלו ושירותים מסובסדים, ובתמורה ציפו לצייתנות פוליטית. אלא ש"חוזה" זה לא ניתן למימוש לאורך זמן בשל החובות החיצוניים שהמשטרים הללו צברו כדי לממן אותו. מאז שנות השמונים, המשטר הסורי ואחרים ברחבי העולם הערבי אינם מסוגלים להמשיך לספק את המשרות במגזר הציבורי המנופח באותו קצב כבעבר. כעת, בת־בריתו של אסד – איראן, מנצלת את היחלשותה של המדינה הסורית כדי להגביל את השפעתה בקרב אוכלוסיית סוריה הנואשת.
