האמן הסיני הנודע איי ווייוויי (Ai Weiwei) הגיע לישראל אתמול, ומיד דיווח באינסטגרם שכניסתו לעזה נמנעה. "לא נתנו לנו סיבה למה", ענה לשאלת גולש בטוויטר. איי הוא משתמש כבד ברשתות חברתיות; הוא רואה אותן כחלק מהאמנות שלו ומצלם כמעט כל תנועה שלו.
הוא התפרסם בהתחלה כאמן קונספטואלי ומנתץ של מסורות סיניות, ואז כמתנגד משטר שב-2011 אף "הועלם" לשלושה חודשים בידי המשטר הסיני. איי תיעד במשך שנים את השוטרים שמקיפים את מתחם הסטודיו והמגורים שלו בפאתי בייג'ינג ואת מצלמות האבטחה שמנטרות כל תנועה שלו. בשנה שעברה קיבל סוף סוף אישור לצאת מסין, דבר שנמנע ממנו במשך שנים, מה שעורר ספקולציות על עסקה שרקם עם המשטר. בראיונות עם התקשורת הגרמנית הוא אכן נשמע ביקורתי הרבה פחות מבעבר, ואת האנרגיות שלו הפנה מעיסוק בנעשה בסין אל משבר הפליטים באירופה. הוא אף הקים סטודיו זמני באי לסבוס ביוון, שם תיעד את הגעת סירות הפליטים.
בסופו של דבר החליט איי לצלם סרט דוקומנטרי על פליטים, ובמסגרת זו הגיע לכאן. הוא נפגש אתמול עם יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה לראיון ארוך שבו העלה עודה "סוגיות הקשורות לעמנו הפלסטיני מאז 1948". איי הודה לעודה בטוויטר על "שיחה מלאת תובנות ואמיצה", והוסיף שהביקור בעזה הוא חלק חשוב מהסרט המתוכנן, מה שמעיד אולי על כוונתו לשלב את סיפור הפליטות הפלסטינית המתמשכת בסיפור נדידת הפליטים נוסח 2016.
לא מעט גורמים התערבו בסיפור ואמש, בשעה מאוחרת, דיווחה העיתונאית עינת פישביין כי המנהל האזרחי אישר את כניסתו של איי לרצועה. הוא אמור להגיע לשם היום ולחזור בסוף השבוע, כך שישהה ברצועה ביום חמישי, ה-12 במאי. זהו יום העצמאות בישראל וגם יום השנה השמיני לאסון רעידת האדמה הנורא בסצ'ואן שבסין.
הטרגדיה ההיא, סיפר לי איי פעם, שינתה את חייו, עזרה לו למצוא את הקול שלו, וגם הציבה אותו על מסלול התנגשות ישיר עם המשטר הסיני. בפעילות ההנצחה שלו לקרבנות האסון, סיפר, הוא שאב השראה מהנצחת השואה, מהתעקשות למצוא את שמותיהם של הנספים ולקרוא בשמן.
בעזה שעודנה הרוסה ממלחמת צוק איתן, ושאת שמות מתיה אנחנו מסרבים לדעת, יראה איי בוודאי מחזות דומים לאלה שטלטלו אותו אז. האיש השנוי במחלוקת, יש להניח, יצא מהביקור עם פרספקטיבה יוצאת דופן ומעניינת על הסכסוך, ועלינו.
