ב-4 באפריל פתח הבנק המרכזי האיראני את חדר רשת סליקת הכספים הבין-לאומית שלו (SWIFT) בפני עיתונאים. צעד חריג זה נועד להפריך טענות מצד יריביו הפוליטיים של ממשל הנשיא רוחאני, כי חרף הסכם הגרעין לא חוברה המערכת הבנקאית האיראנית לרשת הבנקאית העולמית. המטרה הספציפית הזו הושגה, אך לא היה די בצעד זה כדי להדוף את הביקורת הפנימית הגוברת על הנשיא.
בחודשים האחרונים מנהלים מבקרי הממשלה באיראן מערכת הסברה נרחבת במטרה להדגיש את הפער בין המציאות לבין הבטחותיה של הממשלה לשיפור המצב הכלכלי בעקבות הסכם הגרעין. מאז נכנס שלב יישום הסכם הגרעין לתוקפו בראשית השנה מתקשה ממשלת איראן להציג התקדמות כלכלית משמעותית. המדינה נתקלת בקשיים בניסיונותיה להפשיר את עשרות מיליארדי הדולרים, שהופקדו בחשבונות בחו"ל והוקפאו בעקבות הסנקציות, ואילו בנקים וחברות במערב עדיין מסתייגים מחידוש העסקים עם איראן, בעיקר מחשש לתגובת ארצות-הברית, שלא הסירה את הסנקציות שאינן קשורות בתוכנית הגרעין האיראנית, וממשיכה למנוע מאיראן שימוש במערכת הפיננסית האמריקאית ובדולרים.
לאחר שכשלו מאמציהם לטרפד את הסכם הגרעין, מנסים כעת יריביו של הנשיא רוחאני בימין השמרני להציג את התמהמהות פירותיו הכלכליים של ההסכם ככשלון נוסף שלו. לשם כך הם נתלים בניתוחים פסימיים של כלכלנים, אנשי עסקים וסוחרים איראנים. בין אלה היה סגן יו"ר לשכת המסחר של טהראן, מיר-מוחמד סאדקי, שבראיון לאתר השמרני "נסים אונליין" טען כי הסכם הגרעין לא הביא כל שינוי ממשי בכלכלת איראן. לדבריו, בנקים זרים, בעיקר באירופה, עדיין מסרבים לעבוד עם איראן מחשש לצעדי ענישה אמריקאים, והביקורים הרבים של משלחות מסחריות אירופיות באיראן מתחילת השנה לא הניבו עד כה השקעה זרה אחת.
הביקורת הציבורית הגוברת אינה מוגבלת עוד ליריביו הפוליטיים של הנשיא, אלא נשמעת מצד בכירים במשטר, ובראשם המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי. במספר הזדמנויות בחודשים האחרונים טען ח'אמנהאי כי הסרת הסנקציות מעל איראן נעשתה על הנייר בלבד, וכי בפועל מדינות המערב אינן מפגינות נכונות לחדש את פעילותן הכלכלית באיראן. בפגישה עם ראש ממשלת איטליה ב-12 באפריל אמר ח'אמנהאי כי איראן מצפה לתוצאות ממשיות ולא רק לביקורי משלחות בטהראן. המנהיג העליון אף שב והדגיש את חשיבות יישומה של "כלכלת התנגדות", שעיקרה הפחתת התלות האיראנית בגורמים חיצוניים והישענות עצמית.
ח'אמנהאי, שגישתו כלפי המו"מ הגרעיני היתה מלכתחילה מסויגת וחשדנית, רואה בקשיים במימוש הסכם הגרעין הוכחה לתפיסתו הבסיסית כי תכנית הגרעין היוותה רק תירוץ בידי המערב ללחוץ על איראן, לבודדה ולהחלישה כדי להכשיר את הקרקע לשינוי המשטר האסלאמי. בעיניו, הביקורת במערב על המשך שיגורי הטילים, הפרות זכויות האדם, חתרנותה האזורית של איראן ומעורבותה בטרור מאששת את חשדותיו הראשוניים. החלטת בית המשפט העליון בארצות-הברית שלא להשיב לאיראן סכום של שני מיליארד דולרים מנכסים איראנים מוקפאים, ותחת זאת להעבירם לידי משפחות אמריקאיות שקרוביהן נהרגו במעשי טרור שבוצעו במעורבות איראנית, החריפה עוד יותר את הביקורת באיראן כלפי התנהלותה של ארצות-הברית מאז חתימת הסכם הגרעין.
במאמץ להדוף את הביקורת הפנימית הגוברת מנסים בכירי ממשל רוחאני להגן על הסכם הגרעין ולהדגיש את חשיבותו לשיפור המצב הכלכלי. באמצע אפריל הזכיר הנשיא כי "חלפו רק שלושה חודשים ולא שלושים שנה" מאז החל יישום ההסכם. שבועיים קודם לכן טען עבאס עראקצ'י, סגן שר החוץ ומבכירי צוות המו"מ הגרעיני, כי חזרה למצב הכלכלי שקדם לסנקציות מחייבת זמן. לדבריו, היה ברור כי הסנקציות שאינן קשורות לתחום הגרעין, וכן המגבלות על ביצוע עסקות בין-לאומיות בדולרים, יישארו על כנן. מדינות המערב התחייבו להסיר את הסנקציות על ייצוא נפט מאיראן אך לא למצוא לקוחות לנפט האיראני, אמר עראקצ'י, ויש ליצור אווירה של אמון שתעודד את החברות הזרות לחדש את עסקיהן באיראן.
עם זאת, גם בכירי הממשל נאלצו להודות כי הסכם הגרעין לא הוביל עד כה לתוצאות הכלכליות הרצויות, בין היתר בשל המגבלות שארצות-הברית ממשיכה להציב בפני עסקאות עם איראן. באמצע החודש שעבר הצהיר סגן שר החוץ האיראני לענייני אירופה ואמריקה, מג'יד תח'ת-רואנצ'י, כי ציפיותיה של איראן מהסכם הגרעין לא התממשו בפועל, והאשים את ארצות-הברית כי אינה מכבדת באופן מלא את התחייבויותיה להסכם. גם נגיד הבנק המרכזי האיראני, וליאללה סייף, הביע אכזבה מהמתרחש. בביקורו בכינוס הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית בארצות הברית בחודש אפריל טען סייף כי עד כה לא הושג דבר בתחום הכלכלי. הוא הזהיר כי אם מעצמות המערב לא יעמדו בהתחייבויותיהן הסכם הגרעין עלול להתמוטט. בריאיון ל"גרדיאן" הבריטי אמר סייף כי ממשלות המערב צריכות לתרגם את הבטחותיהן למעשים, ולספק ערבויות לבנקים באירופה כי יהיו חסינים מפני סנקציות אם יחדשו את קשריהם עם איראן.
גם משרד החוץ האיראני הודה כי מימוש הסכם הגרעין בתחום הכלכלי נתקל בקשיים. בדוח רבעוני בנוגע ליישום ההסכם, שהגיש המשרד לפרלמנט האיראני ב-17 באפריל, נכתב כי חרף הסרת הסנקציות נמנעים המוסדות הפיננסים בעולם מחידוש שיתוף הפעולה הכלכלי עם איראן מחשש לצעדי ענישה מצד ארצות-הברית. עם זאת, מחברי הדוח טענו כי איראן נושאת באחריות חלקית למצב, בין היתר בשל עיכובים במימוש תקנות בנקאיות שאומצו בשנים האחרונות במסגרת המאבק בהלבנת הון.
כאן חשוב להדגיש כי בזמן שמתנגדי הנשיא משתמשים בכשלים ביישום ההסכם ככלי לניגוח המחנה היריב, הטענות השונות על הפרת הסכם הגרעין נועדו ללחוץ על המערב להסכים לויתורים שאינם כלולים בהכרח בהסכם הגרעין. גם הטענות הנשמעות באיראן עצמה על אחריותה שלה לחלק מהבעיות אינן חדשות. אולם עיקר ביקורתה של איראן מוצדק. דוח בריטי שפורסם לאחרונה העלה כי קרוב ל-60% ממנהליהן של חברות בין-לאומיות הממוקמות בבריטניה חוששים לעשות עסקים באיראן בשל הסנקציות האמריקאיות שנותרו על-כנן. כשליש מהנשאלים דיווחו כי אינם חשים בנוח לדון בתוכניות להיכנס לשוק האיראני אפילו עם הבנקים שלהם. גם עורכי דין המתמחים בתחום הסנקציות אישרו כי בנקים אירופאים גדולים מסרבים לממן עסקאות חדשות עם איראן מחשש להפרת הסנקציות האמריקאיות.
לעיכוב המתמשך בקצירת הפירות הכלכליים מהסכם הגרעין עלולה להיות השפעה פוליטית קשה עבור הנשיא רוחאני. עתידו הפוליטי תלוי במידה רבה ביכולתו לממש את ההבטחה הכלכלית הגלומה בהסכם, ופרשנים פוליטיים באיראן העריכו לאחרונה כי הוא עלול להפוך לנשיא הראשון מאז 1981 שלא ייבחר לתקופת כהונה שניה. הפרשן הפוליטי הבכיר, סאדק זיבאכלאם, טען כי יריביו של רוחאני בימין השמרני יעשו כמיטב יכולתם לנצל את העדר ההתקדמות הכלכלית כדי למנוע את בחירתו המחודשת.
חמורה מכך האפשרות שהאכזבה הגוברת מהקפאון הכלכלי תחריף את הדרישה באיראן לבחון מחדש את ההתחייבויות שהמדינה נטלה על עצמה במסגרתו. במאמר פרשנות שפורסם ביומון השמרני ג'ואן לפני כשבועיים נכתב כי אם איראן אמורה להישאר תחת סנקציות גם לאחר ההסכם, אין כל סיבה שתישאר מחויבת לכל סעיפיו. אף שבשלב זה נראה כי למשטר האיראני יש אינטרס להמשיך ולקיים את ההסכם בשל הסיכוי לשיפור בכלכלת איראן, אם זה לא יתממש עלולים לגבור הקולות באיראן שינסו לערער על המשך יישומו.
