מסורת הירושה הסעודית הייתה עד כה שמרנית ביותר וקבעה עדיפות ברורה לבניו של מייסד שושלת המלוכה אבן סעוד. ההנחה הייתה כי כל עוד נהנים הבנים מסיכוי כלשהו לירושת הכתר, גם אם יהיו בגיל מתקדם ועם בעיות בריאותיות ו/או נפשיות סבירות, היציבות בממלכה תשמר. בשני העשורים האחרונים החל דור הנכדים לפתח ציפיות, אולם מאחר שדור הבנים עדיין בסביבה כיבדו הנכדים את סדרי הירושה ושימרו בכך את דימוי משפחת השלטון המלוכדת.
באפריל 2015 החליט המלך סלמאן להדיח את אחיו, מוקרן, מתפקיד יורש העצר, ולעבור לדור הנכדים, ובכללם יורש העצר מוחמד בן נאיף וסגן יורש העצר, מוחמד בן סלמאן (בנו של המלך). המהלך ערער מאוד את אחד מסמלי היציבות של הממלכה הסעודית: ירושה רוחבית המבוססת על הרעיון כי מבוגר אחראי ומנוסה עדיף על צעיר חסר נסיון. אתמול השלים המלך את המהלך ומינה את בנו ליורש העצר במקום מוחמד בן נאיף, ומיד פצחה התקשורת המקומית במסע הלל למנהיגות הצבאית והדתית של המלך ובנו. אולם החלטתו של המלך עלולה לפגוע ביציבותה של הממלכה.
בידי בן סלמאן חסר הנסיון הופקדו עד כה שני התחומים החשובים בממלכה: הגנה וכלכלה. כשר הגנה הוא יזם את המלחמה בתימן נגד החות'ים במרס 2015, תוך הבטחה כי הצבא הסעודי, המצויד במיטב כלי הנשק המודרניים, יביס בקלות את מיליציית המורדים. התוצאה הייתה לא רק סיבוך של הממלכה במלחמה ארוכה, יקרה ולא יעילה, אלא גם חשיפת גבולה הדרומי להתקפות מתמידות של המורדים החות'ים. בכך חשף בן סלמאן את חולשתה הצבאית של הממלכה והעלה את הסיכוי לעימות ישיר בין סעודיה לבין איראן, פטרוניתם של החות'ים.
יתר על כן, במהלך 2015 ניסה בן סלמאן, כשר הגנה, להכפיף אליו את המשמר הלאומי, כוח העלית השבטי, תוך עקיפת סמכויות מפקדו, הנסיך מתעב בן עבדאללה, בן בריתו של בן נאיף. התוצאה הייתה משבר חמור בין המלך סלמאן ובן סלמאן לבין השבטים המשרתים במשמר הלאומי (כמו א-זהראני ואל-גאמדי). האחרונים, בצעד יוצא דופן, נשבעו אמונים ישירות למפקדם, בצעד מתריס נגד המלך ובנו. המלך חשש מהתגברות התסיסה נגדו, השיב לנסיך מתעב את כלל סמכויותיו והרגיע את אנשי המשמר הלאומי. אולם האופן שבו הציג בן סלמאן את הצבא הסדיר ככוח הלאומי המרכזי של סעודיה, בעת המערכה על תימן באותה שנה, לא נעלם מעיני אנשי המשמר הלאומי.
כמעט מרגע מינויו לתפקיד מתח בן סלמאן ביקורת חריפה על תפקודו של יורש העצר באירועי הטרור בממלכה ובאסונות שפגעו בעולי הרגל במכה במהלך 2016, שני תחומים המצויים באחריותו הישירה של בן נאיף כשר הפנים. בן סלמאן, הזוכה לאהדה עצומה בדור הצעיר בגלל פתיחותו לרפורמות, לרבות במעמד הנשים, ניצל היטב את עוינותם של הצעירים לבן נאיף. הוא קידם את חופש הביטוי במדיה החברתית בעוד שיריבו, "נסיך האופל", פועל במרץ נגד הקהילות הווירטואליות הרבות שמתחו ביקורת על הממסד השמרני. רבים מבני משפחת המלוכה הבינו כבר אז כי בן סלמאן מבקש לקבע את מעמדו כיורש האמיתי.
בחצי השני של 2016 הופץ בקרב משפחת השלטון הסעודית מכתב הדורש את הדחת המלך בתואנה שבריאותו הפיזית והנפשית מסכנת את יציבות הממלכה. המכתב היה אנונימי אבל רבים מאמינים שנכתב על ידי אחד הנסיכים. ביקורת מרכזית שהופיעה במכתב הייתה ריכוז סמכויות בידי בן סלמאן, למרות חוסר ניסיונו והשכלתו. לביקורת זו שותפים גם אחיו למחצה של בן סלמאן, הנסיכים סולטאן, פיצל ועבד אל-עזיז. השלושה זועמים על קידום אחיהם הצעיר מהם וטוענים כי אמו היא שהשפיעה על האב, חולה הדמנציה, להעדיפו על פניהם, המנוסים והמבוגרים יותר.
סימני חוסר היציבות ניכרו גם בכעס הגובר בקרב האליטה השלטונית נגד צעדיו של המלך סלמאן לקדם את בנו למרות גילו הצעיר וחוסר נסיונו ולמרות לקחי העבר (הממלכה הסעודית השניה חרבה בגלל מאבקי ירושה בין אחים). המרכיבים הללו, בשילוב עם משברים כלכליים וחברתיים והמשבר האזורי, יוצרים מציאות נפיצה בממלכה.
ישנם שני הסברים עיקריים להבנת מהלכיו של המלך. הראשון הוא האתגרים הכלכליים שמולם ניצבת הממלכה. התרסקות מחירי הנפט ועלייה חסרת תקדים בתקציב הבטחון, במקביל לציפיותיו של הדור הצעיר לרפורמות, מונעים מהמשטר להמשיך להעניק לאזרחים את ההטבות שבהן הם הורגלו ולהן הם מצפים. כדי לממן את צרכי הממלכה מתוכננים קיצוצים עמוקים בסובסידיות, העלאת מסים ופיתוח המגזר הפרטי, במטרה לאלץ את מעמד הביניים המשכיל להשתלב בו ולזנוח את הציפיה למשרות ממשלתיות נוחות.
בן סלמאן מבין היטב את המציאות החדשה, והבטיח ליצור שישה מליון מקומות עבודה חדשים, בעיקר לצעירים, עד שנת 2030. המלך שוכנע, בין היתר על ידי אם בנו, כי האחרון מבין טוב יותר מאחרים את האתגרים העומדים בפני הממלכה, בהתחשב בכך שרוב אוכלוסיית הממלכה צעיר (הגיל הממוצע בסעודיה הוא 28.6). "חזון 2030" הופקד בידיו של בן סלמאן, יורש העצר החדש. אם יעשה את הבלתי ייאמן ויצליח, הלגיטימציה שיצבור עשויה להניע את המלך לפרוש מסיבות בריאותיות כדי להבטיח שבנו אכן יהיה יורשו.
ההסבר השני הוא השלכות הטלטלה האזורית (הידועה גם כאביב הערבי). ממלכת סעודיה מצויה כיום בחזית המאבק של מדינות ערב הסוניות מול איראן ובעלות בריתה השיעיות. המאבק מתחולל בלבנון, סוריה, עיראק, תימן וקטר, והוא יכריע את עתיד האזור ואת עתידה של ערב הסעודית עצמה. בן סלמאן מחזיק ברוב הסמכויות לפיקוד על המערכה הגדולה הזו. עליו להבטיח כי משטרי בעלות בריתה הערביות של איראן לא ישרדו, או לחילופין ישתכנעו כי סעודיה תתנגד באופן אפקטיבי ל"ציר השיעי".
בן סלמאן רשם לזכותו הצלחה בהצהרה המשותפת לו ולראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, על חיזוק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, כולל מאבק משותף נגד ארגוני טרור, מאבק נגד הפילוג הכיתתי באסלאם (שיעה וסונה) והשקעות כלכליות סעודיות בשיקום התשתיות ההרוסות של עיראק. מדובר בנקודה נוספת לזכותה של סעודיה במאבק עם איראן על המתחולל בעיראק, ואם יצליח בן סלמאן לממש את הכוונות הללו הוא יבסס את מעמדו כיורש. הקואליציה הערבית נגד קטר היא משימה לא פחות קשה העומדת לפתחו של יורש העצר החדש.
אחת התוצאות האפשרויות למינויו של בן סלמאן היא התגבשות של שתי קואליציות נגדו ונגד המלך סלמאן. הראשונה עשויה לכלול את יורש העצר המודח, מוחמד בן נאיף, הנסיך מתעב בן עבדאללה, מפקד המשמר הלאומי, והתשתית הדתית והשבטית שאליה משתייכים רוב חיילי המשמר הלאומי. כל אלה מבינים היטב כי מעמדם התערער עתה. בשנתיים האחרונות חיזק בן נאיף את רשת הבריתות שלו בקרב האליטות, והוא עלול לנצלה להתססה נגד יורש העצר החדש.
הקואליציה השניה היא מקרב משפחת השלטון המורחבת. הנסיך טלאל, אחיו בן ה-85 של המלך סלמאן, מביע בגלוי את סלידתו מהפרת סדרי הירושה. נסיכים רבים עלולים להתלכד לטובת בן נאיף משום שהוא אב לבנות בלבד, ולכן אם ימונה למלך הוא ימנה נסיך אחר ליורשו ובכך ישיב את מה שנתפס בעיני רבים מבני משפחת המלוכה כסדר הירושה הרצוי.
יורש העצר החדש של סעודיה, הנסיך מוחמד בן סלמאן, הוא גורם משמעותי בחוסר היציבות הפוליטית אליה נקלעה הממלכה הסעודית מאז 2015. הגוף היחיד המוסמך לבטל את החלטתו של המלך הוא מועצת משפחת השלטון. בסמכותה להדיח את המלך בתואנה שבריאותו לא מאפשרת לו לקבל החלטות רציונליות לטובת הממלכה. במציאות כזו יודח בן סלמאן ואולי אף יישלח לגלות ארוכה.
