ב־2020, חמש שנים לאחר תחילת ההתערבות הצבאית הרוסית בסוריה, הומחשו עוד יותר מגבלות השפעתה של רוסיה בעיצוב דמותה של סוריה. מהלכיה הצבאיים והפוליטיים של רוסיה נתקלו בקשיים בתוך סוריה ומחוצה לה. רוסיה אומנם סייעה לאסד להישאר בשלטון ולכבוש מחדש את רוב שטחיה של ארצו אגב החרבתם, אך התערבותן של ארצות הברית, איראן וטורקיה במדינה, עוינות האוכלוסייה הסורית והעקשנות של משטר אסד, מגבילות את יכולתה של רוסיה לייצר בסוריה סיפור הצלחה של התערבות מהירה וזולה במלחמת אזרחים, או אפילו למנוע את הידרדרותה של המדינה לעבר קריסה כלכלית ורעב המוני.
הפגיעה המשמעותית ביותר ביכולתה של רוסיה לעצב את מפת סוריה התרחשה בשלהי פברואר 2020, כאשר בתגובה למתקפות רוסיות על כוחותיה באידלבּ, שגבו את חייהם של עשרות חיילים, הסלימה טורקיה את התערבותה בצפון־מערב המדינה. הכוחות הטורקיים פתחו במתקפה נרחבת, שנשענה בעיקר על כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) חמושים, שהמטירו פצצות על כוחות המשטר. לפני כן, מאפריל 2019, הצליחו המשטר הסורי, רוסיה ואיראן לכבוש 41 אחוזים מהשטח שבשליטת המורדים, המעוז האחרון של האופוזיציה החמושה בסוריה. אנקרה הזהירה את מוסקווה שוב ושוב שלא תסבול את המשך המתקפה, בשל חשש טורקי מנהירתם של מיליוני פליטים סורים נוספים לתוך טורקיה, אך הקרמלין התעלם מאזהרות אלו. בשיחות פרטיות התרברבו בכירים רוסים כי לטורקים אין קווים אדומים ושהאיומים של ארדואן הם דיבורים בלבד. לאחר שמעל מיליון סורים נסו מבתיהם בשל המתקפה המשולבת של חיל האוויר הרוסי, הצבא הסורי ומיליציות זרות נאמנות לאיראן, והתגודדו במחנות אוהלים עצומים על הגבול הטורקי מוכנים לפרוץ את גדר הבטון אם כוחות המשטר יתקרבו מספיק כדי לטבוח בהם, הפסיקה טורקיה להבליג.
מאז מתקפת הנגד הטורקית, שהסתיימה בחתימה על הסכם הפסקת אש בין רוסיה לטורקיה ב־5 במרץ 2020, לא השתנו קווי החזית בסוריה, ואם כך זו התקופה הארוכה ביותר שבה המשטר לא יזם מתקפות חדשות על האזורים בשליטת המורדים. הפסקת האש הזאת מחזיקה מעמד (למרות הפרות תכופות בין שני הצדדים) בזכות כששת אלפים חיילים טורקים שנפרסו לאורך קו החזית עם המשטר הסורי באידלב, מגובים בטנקים, בתותחים ובכטב"מים, לצד כוחות המורדים הממשיכים לפעול באידלב.
לאחר שטורקיה הגבילה את יכולתה של רוסיה להתקדם בקרבות נגד המורדים באידלב, פנתה רוסיה לתמוך בכוחות המשטר בקרבות המתמשכים נגד דאע"ש במדבר הסורי (הבאדיה). במבצעים חוזרים ונשנים אלו כוחות קרקעיים של המשטר, לצד חיל האוויר הרוסי, חודרים לאזורים שבהם נמצאים תאים של דאע"ש, "מטהרים" אותם, ולאחר מכן נסוגים, אך במהרה חוזרים לוחמי דאע"ש לאותם המקומות ומתבססים בהם מחדש. תנאי השטח במדבר, ובהם מערות שקל להתחבא בהן, מקשים מאוד על כוחות המשטר, הסובלים גם ממוטיבציה נמוכה ומיכולת לחימה ירודה. למרות שנים של קרבות במדבר, במהלך 2020 נעשו המתקפות של דאע"ש על כוחות המשטר במדבר מורכבות וקטלניות יותר, והביאו לעיתים לקטיעת אספקת הגז והנפט למפעלים בניהול רוסי ולרשת החשמל המרכזית.
גם בצפון־מזרח סוריה מצבה של רוסיה עגום. הפלישה הטורקית בשלהי 2019 הביאה את כוחות סוריה הדמוקרטית (כס"ד), המיליציה שבדומיננטיות כורדית השולטת באזור, להסכים לכניסתם של כוחות רוסיים ושל הצבא הסורי לאזורי החזית, כדי לבלום את התקדמות הכוחות הטורקיים ושכירי החרב הסורים שלהם. למרות הזדמנות זו להרחבת השפעתה, ב־2020 נחלה רוסיה כישלון אחד אחרי כישלון בצפון־מזרח המדינה.
במהלך 2020 ניסתה רוסיה להביא להפחתת נוכחות הכוחות האמריקניים מסוריה, ואף לסילוקם, לזכות באהדת הקהילות המקומיות ולגייסן למיליציות נאמנות לה, ותיווכה בשיחות בין כס"ד למשטר הסורי בניסיון להרחיב את השפעת דמשק (ורוסיה) באזור על חשבון כס"ד והאמריקנים. כדי להעלות את מחירה של הנוכחות הצבאית האמריקנית בסוריה, ניסו שיירות של כלי רכב משוריינים רוסיים לגרום לתאונות של פטרולים אמריקניים. לאחר שכלי הרכב האלה התנגשו בכוח אמריקני ופצעו שבעה חיילים הגדילה ארצות הברית את מספר הכוחות בצפון־מזרח סוריה והחישה לתוך המדינה כלים משוריינים נוספים. לאחר שהבינה כי פעולותיה מביאות לתוצאה מזו שקיוותה לה, פסקה רוסיה להטריד את הכוחות האמריקניים.
הניסיונות לזכות באהדה מקומית כשלו אף הם. פטרולים של משוריינים רוסיים נתקלו במחאות עממיות ובזריקות אבנים, מקומיים מנעו את הקמתם של בסיסים רוסיים בכפריהם, ותושבים בכפרים במחוז אל־חסכה אף סירבו לקבל סיוע הומניטרי מרוסיה, למרות העוני המחפיר. רוסיה ניסתה את מזלה גם עם השבטים הערביים באל־חסכה, א־רקה ודיר א־זור ונחלה הצלחה רק בקרב מי שכבר היו נאמנים למשטר הסורי. מנהיגי השבטים שאימצו עמדה נגד המשטר סירבו לשתף פעולה עם רוסיה או להתגייס למיליציה שהיא ניסתה להקים בצפון־מזרח המדינה. השיחות שרוסיה ניסתה לתווך בהן, בין המשטר לכס"ד, כשלו אף הן בשל סירוב המשטר לקבל הצעות כמו ביזור סמכויות, החלשת השלטון המרכזי או הענקת זכויות לאומיות לכורדים.
למרות כל הכישלונות ניסתה רוסיה להמשיך לשווק את סוריה כסיפור הצלחה, ולהציגה כמדינה הנמצאת בתחילת תהליך שיקום שפליטים יכולים לשוב אליה. בנובמבר ארגנה רוסיה כנס בין־לאומי, שחלק ניכר מהמדינות המוזמנות אליו החרימו, כדי לנסות לגייס תמיכה בין־לאומית וכספים לשיקומה של סוריה לקראת שיבתם של הפליטים. הכנס נערך בעת מחסור חסר תקדים בלחם מסובסד, בבנזין, בסולר לחימום, בגז בישול ובחשמל. בסוף הכנס השמיעה רשת Russia Today בערבית בטעות, בשידור חי, שיחה פרטית בין השדרנים, שבה הם התבדחו על כישלון הכנס ועל רצונם של הסורים שנותרו במדינה להפוך לפליטים אף הם כדי לחיות בתנאים אנושיים יותר, ובכך חשפה את תחושותיהם של הסורים החיים באזורים שבשליטת המשטר. רוסיה הוכיחה אפוא שהיא מסוגלת להחריב את סוריה ולהבריח מיליונים מבתיהם, אך לא לשקם את המדינה או ליצור בה את התנאים שיעודדו את הפליטים לחזור אליה.
