מפגש חסר תקדים בין בתו של עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני לאסירה פוליטית בהאית נוצל בשבוע האחרון לחידוש ההסתה מצד גורמים בימין השמרני האיראני נגד הבהאים ולמתקפה חריפה על משפחת רפסנג'אני.
בראשית החודש נפגשה פאיזה האשמי, בתו של מזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר והנשיא לשעבר, עם האסירה הפוליטית פריבא כמאל-אבאדי, שיצאה לחופשה ראשונה מכלא "אווין" שבו היא אסורה בשמונה השנים האחרונות. במפגש השתתפו גם פעילים ופעילות למען זכויות האדם באיראן. כמאל-אבאדי נעצרה עם שישה אנשי קהילה בהאים בכירים נוספים ונידונה לעשרים שנות מאסר (שהומרו בשנה שעברה לעשר שנים) באשמות שונות, ובהן: ריגול, הסתה נגד המשטר, הקמת ארגונים בלתי-חוקיים, שיתוף פעולה עם ישראל, קיום קשרים עם שירותי מודיעין זרים ופגיעה בביטחון הלאומי.
המפגש בין בתו של רפסנג'אני לכמאל-אבאדי עורר גל ביקורת חריפה בקרב גורמים בממסד הדתי ובימין השמרני. את עיקר חמתם של המבקרים עורר צילום מן המפגש שהופץ ברשתות, שבו ניתן להבחין בתמונה תלויה על הקיר של עבד אל-בהאא (עבאס אפנדי), מנהיגה של הדת הבהאית שהחליף את אביו, בהאא אללה, מייסד הדת.
בראיון לעיתון "לה פיגארו" סיפרה פאיזה כי הכירה את פריבא בכלא אווין בשנת 2012, כאשר ריצתה שם חצי שנת מאסר באשמת מעורבות במהומות 2009. פאיזה ציינה כי בתקופת מאסרה זכתה להכיר "נשים וגברים איראנים דגולים", בהם גם בהאים, חברי ארגון האופוזיציה "מוג'אהדין ח'לק", רפורמיסטים ואסירים נוספים שנאבקו על אמונותיהם. בראיון אחר הגדירה פאיזה את הביקור אצל פריבא "חובה אנושית". היא הסבירה כי גישתה כלפי הבהאים מבוססת על תפיסת זכויות אדם ושוויון בין האזרחים ללא הבדלי דת. השאלה, לדבריה, אינה האם דת כלשהי היא טובה או רעה אלא שאלה של זכויות אדם. האסלאם מתנגד לאפליה מכל סוג שהוא, הזכירה פאיזה, ושלילת זכויותיהם הבסיסיות של הבהאים היא פסולה ומנוגדת לאסלאם.
אין זו הפעם הראשונה שפעילותה הציבורית והפוליטית של פאיזה האשמי מעוררת את זעמם של חוגים שמרנים באיראן. בשנות התשעים היא עודדה נשים לעסוק ברכיבת אופניים כאשר עמדה בראש הועד האולימפי לנשים, ובשנת 1998 ייסדה את עיתון הנשים "זן" (האישה), שנסגר על-ידי השלטונות בתוך פחות משנה לאחר שפרסם תכנים מתונים וליברלים. עמדותיה ביחס לבהאים חריגות במיוחד, והן משקפות שינוי הדרגתי מצד הזרם הרפורמיסטי באיראן כלפי המיעוט הדתי הגדול באיראן (מספרם מוערך ב-350-300 אלף איש), אשר מאמיניו, בשונה מהיהודים, הנוצרים והזורואסטרים, אינם מוכרים כמיעוט רשמי ונרדפים בשיטתיות. על פי הפרשנות הדתית הנהוגה באיראן, הדת הבהאית היא בגדר כפירה באסלאם שעונשה מוות. בשנת 2013 עורר במאי הקולנוע ומתנגד המשטר, מוחמד נוריזאד, סערה ציבורית לאחר שנישק את רגליו של ילד בהאי בן 4, שהוריו נאסרו בעוון הוראה במוסד הבהאי להשכלה גבוהה.
תגובת הימין השמרני למפגש מעורר המחלוקת לא איחרה לבוא. במאמרים חריפים, שהתפרסמו בכמה אתרים המזוהים עם הימין הרדיקלי, נכתב כי ביקור פאיזה בבית האסירה הבהאית הוא תוצאה של "חינוך לא-מהפכני" ושל התמיכה שהעניק לה אביה במהלך השנים חרף סטייתה מדרך הישר. האתר "משרק" תקף את רפסנג'אני על שתיקתו לנוכח "התנהגותם הפושעת של ילדיו" וגרס כי אם יתמיד בשתיקתו יוכיח לציבור שלא זו בלבד שאינו רגיש להתנהגותם "האנטי-מהפכנית" של ילדיו אלא שותף לה.
ביקורת נשמעה גם מצד גורמים במערכת הפוליטית ובממסד הדתי. איש הדת השמרני, איתואללה בטח'אא'י גולפאיגאני, אמר כי פאיזה שגתה ופגעה גם במשפחתה. הוא קרא לאביה להתנער ממנה, מכיוון שהדת חשובה מהילדים. התאחדות ארגוני הסטודנטים האסלאמיים פרסמה אף היא הודעת גינוי שבה דרשה מרפסנג'אני להשמיע את קולו בפרשה. במכתב פומבי ששלחו אנשי האגודה לנשיא לשעבר צוין כי התנהלותם ועמדותיהם של רפסנג'אני ובני משפחתו מנוגדים לאינטרסים הלאומיים ולערכי המהפכה. לנוכח הביקורת החריפה התנער רפסנג'אני בפומבי מהמפגש שקיימה בתו והדגיש את התנגדותו לדת הבהאית.
במקביל חידשה התקשורת השמרנית את ההסתה נגד בני הדת הבהאית. בשורת כתבות שהתפרסמו בימים האחרונים הוצגה הדת כ"ענף של הציונות" שמטרתו "חיסול המחשבה הלאומית והדתית באיראן". תולדות הדת הבהאית נסקרו תוך הצגת הבהאים כמשתפי פעולה עם אויבי איראן, ובראשם בריטניה והציונות. אתרי החדשות הדגישו את פסיקותיהם של אנשי דת בכירים נגד הבהאים, ובכלל זה את פסק ההלכה שהוציא בשעתו מנהיגה העליון של איראן, עלי ח'אמנהאי, המחייב את אזרחי ארצו להימנע מכל קשר עם חברי הדת הבהאית ה"סוטים מדרך הישר ומוליכי שולל".
אף כי המתקפה על פאיזה ומשפחת רפסנג'אני קשורה במישרין לפגישתה עם האסירה הבהאית, עוצמתה בעיתוי הנוכחי אינה מקרית. בסוף חודש מאי צפויה מועצת המומחים להתכנס לראשונה בהרכבה החדש. בבחירות למועצה בפברואר חיזקו הפרגמטים, תומכיהם של הנשיא רוחאני ושל רפסנג'אני, את מעמדם במועצה. רפסנג'אני עצמו הגיע למקום הראשון במחוז טהראן וכמה אנשי דת רדיקלים נדחקו אל מחוץ למועצה. רפסנג'אני בן ה-82, אחד הפוליטיקאים הבכירים, הותיקים והמנוסים ביותר באיראן, עשוי לנסות ולהיבחר בעצמו לראשות המועצה או, בסבירות גבוהה יותר, לקדם את אחד מתומכיו לתפקיד הבכיר.
לקראת כינוס מועצת המומחים הפך המפגש מעורר המחלוקת בין בתו של רפסנג'אני לאסירה הבהאית אמצעי נוסף בידי יריביו הפוליטיים, במאמציהם הבלתי פוסקים לנגח אותו ולמנוע ממנו כל אפשרות לשפר את מעמדו בגוף שיקבע את זהותו של המנהיג העליון הבא באיראן.
