בעשורים האחרונים הפכו ירידי ספרים בעולם הערבי למסורת חוצת מדינות. בחודש שעבר התקיים יריד הספרים הבינלאומי ה-29 בקהיר, בו השתתפו כמדי שנה המוני מצרים ואורחים, רובם ממדינות ערביות. השנה נבחרה אלג׳יריה לאורחת הכבוד של היריד. לקראת נעילת היריד המצרי נפתח יריד הספר וההוצאה לאור הבינלאומי ה-24 של קזבלנקה, בו נבחרה מצרים לאורחת הכבוד.
הירידים הללו הם בבחינת "שבוע ספר" ערבי מורחב הנמשך כעשרה ימים ויותר, אך בשונה מהגרסה הישראלית ל"חג הספר" מדובר באירוע תרבותי מגוון המשלב "תרבות גבוהה" ותרבות פופולארית וכולל דיונים בספרות ואמנות, מופעי מוזיקה מאורגנים והקרנות סרטים, מופעי רחוב ודוכני אוכל. לירידים הללו יש גם ממד פוליטי. בדרך כלל הם נערכים בחסות הממשלות, שעבורן הירידים הם הזדמנות להעברת מסרים לאומיים, דתיים ואחרים לציבור מבית או מחוץ. מעבר לכך, ירידי הספרים במדינות ערב הם צוהר ייחודי להבנת הסוגיות הפוליטיות והחברתיות הניצבות בראש סדר היום של המדינות הללו, ומספקים אפשרות לבחון את הזיקות ויחסי הכוחות ביניהן.
השיח התקשורתי אודות הירידים מציף בעיות רבות המשותפות לכל מדינות האזור: קהל קוראים ערבי מצומצם נוכח שיעורי אוריינות נמוכים, פער גדול בין השפה הספרותית הכתובה ללהגים המדוברים והדומיננטיות המתמשכת של שפות זרות בחלק מן המרחב. יתר על כן, כבמקומות אחרים בעולם, השינויים בהרגלי הקריאה בעקבות התפשטות התוכן באינטרנט ופריחת הרשתות החברתיות הם אתגר לשוק הספרים. ירידים רבים באזור מתמקדים בספרות ילדים ונוער ומתקיימים בשיתוף עם בתי ספר תחת סיסמאות כמו "כולנו קוראים" או "הקורא הצעיר". יש בכך כדי להעיד כי הממסדים מכירים בעומק הבעיה, הקשורה במצוקת מערכות החינוך המקומיות.
ידם של רבים מאזרחי מדינות ערב אינה משגת לרכוש ספרים. בשנים האחרונות, בעקבות "האביב הערבי" והעלייה הכללית ביוקר המחייה ובמחירי הספרים, ניכר כי הבעיה רק מחריפה. מבחינת המוציאים לאור, מדובר בשוק מצומצם שתופעת הזיופים רווחת בו במיוחד. הצנזורה על ספרים ועל אמצעי התקשורת היא בעיה נוספת, גם אם האינטרנט פוגע באפקטיביות של הצנזורה. סופרים והוגים הידועים כמבקרי משטר הם הנפגעים העיקריים מהצנזורה, ובשנים האחרונות גוברת פסילת ספרים בתואנת "פגיעה בערכי המדינה" או "הטפה לקיצוניות ופלגנות עדתית". מדובר בספרות המזוהה עם האסלאם הסוני הפוליטי (האחים המוסלמים) והמיליטנטי (סלפיה ג'יהאדיה), או ספרות המזוהה עם האסלאם השיעי ומעוררת את חששם של השלטונות מחתרנות איראנית.
כך, ב"סלון הספרים הבינלאומי ה-22 של אלג'יר" נפסלו חיבוריהם של סופרים שחתמו על עצומה להקדמת הבחירות לנשיאות בשל מצבו הבריאותי של הנשיא בותפליקה. ספרות אסלאמיסטית, שהייתה נפוצה במיוחד בירידי קהיר בתקופת מובארכ, חווה נסיגה תחת הנשיא א-סיסי, שהנחה את אוניברסיטת אל-אזהר לקדם גירסה מתונה של האסלאם. בירידים במרוקו נפסלים בשנים האחרונות ספרים שיעיים שמקורם באיראן או בלבנון. לעומת זאת, ביריד הספרים שהתחדש לאחרונה בדמשק, על רקע התחזקות משטר אסד, השתתפו הוצאות לאור מאיראן, כמו גם מרוסיה. באופן כללי, במרחב הערבי כולו מוצג טיפוח התרבות כאחד מהאמצעים למאבק בטרור ובהקצנה הדתית.
בראייה היסטורית, ירידי הספרים הוותיקים והמרכזיים היו אלו שבמצרים ובלבנון, בהן פועלות גם הוצאות הספרים הגדולות והחשובות בעולם הערבי. אולם בעשורים האחרונים, וביתר שאת בעקבות טלטלת "האביב הערבי" החל בשנת 2011, חלה ירידה מסוימת במעמדם, במקביל לעליית קרנם של ירידים במדינות המפרץ ובמדינות המגרב, הנהנות מיציבות יחסית. מתברר כי גם מבחינה תרבותית, ולא רק מבחינה פוליטית, עובר מרכז הכובד הערבי מהסהר הפורה אל הפריפריה הגיאוגרפית.
מדינת איחוד האמירויות הערביות, למשל, היא אורחת כבוד בירידים רבים, ובעצמה מקיימת ירידים מרשימים בעלויות גבוהות במיוחד, בבירה אבו דאבי ובעיר שארג'ה. לפני שנים ספורות הייתה "מועצת שיתוף הפעולה המפרצי" אורחת הכבוד באחד מהירידים הללו. בכל אחד מימי היריד התקיים מופע שייצג את כל אחת משש המדינות הכלולות במועצה, כהפגנה של התרבות המפרצית המתפתחת.
המשבר השורר בין מדינות המפרץ אינו מאפשר עוד הצגת חזית מאוחדת כזו. הדבר ניכר היטב ביריד הבינלאומי ה-28 של דוחה, שהתקיים חרף היעדרותה של מצרים ובצל המצור ששכנותיה של קטר מטילות עליה. מנגד, השתתפו ביריד הזה המעצמות האזוריות הלא-ערביות המקורבות לקטר – תורכיה ואיראן. יועץ התרבות של אמיר קטר אף הציג את היריד כהצלחה והצהיר כי תרבות אינה עניין לחרם וכי "הספרות ושאר האמנויות הן מעל למחלוקות הפוליטיות".
כדרכו של עולם, גם במזרח התיכון הערבי אי אפשר לנתק תרבות מפוליטיקה.
מאמר זה מוקדש לזכרה של איילת יחיאב, מומחית למצרים במשרד החוץ, שיריד הספרים בקהיר היה אהוב עליה במיוחד. איילת לימדה דורות של חוקרים בישראל להבין את הפוליטיקה הערבית דרך תרבות בכלל וספרות בפרט. היא תחסר לכולנו. יהי זכרה ברוך.
