ב-15 בספטמבר פרסם מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, הודעה מיוחדת שבה מתח ביקורת על "הצהרות האויב" שנועדו ליצור פילוג ומחלוקת פנימית באיראן, והדגיש כי בכוונתו להישאר "חייל" בשירות המנהיג העליון, המשטר והאומה האיראנית עד סוף חייו. במילים אחרות: לא להתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות איראן.
הודעתו החריגה של המפקד הצבאי באה על רקע דיווחים שהתפרסמו בחודשים האחרונים בתקשורת האיראנית והמערבית על כוונת השמרנים להריץ את סולימאני כמועמד מטעמם בבחירות לנשיאות הצפויות במאי 2017. ההודעה נועדה להגיב גם לדבריו של הדיפלומט האמריקאי הבכיר לשעבר, דניס רוס, בריאיון שהעניק לאחרונה לכתב העת הסעודי "אל-מג'לה", ובו טען כי הגברת הלחץ על איראן סביב מדיניותה האזורית עשויה לחזק את המתונים בהובלת הנשיא רוחאני ולהחליש את הקיצונים במשמרות המהפכה, ובהם קאסם סולימאני.
הודעתו של סולימאני זכתה עד מהרה לשבחים מכל קצווי המפה הפוליטית באיראן. סוכנות הידיעות "פארס", המזוהה עם משמרות המהפכה, הגדירה את הדברים כ"תשובה חכמה לפרויקט החדירה" שמובילה ארצות-הברית במטרה לפלג את החברה האיראנית ולהעמיק את החדירה המערבית לאיראן. גורמים המזוהים עם המחנה הפרגמטי והרפורמיסטי הגיבו ברוח דומה. סגנו הראשון של הנשיא רוחאני, אסחאק ג'האנגירי, אף הצהיר במהלך כנס בטהראן כי סולימאני יקר לעם האיראני ולמהפכנים בעולם ונחשב מקור לחיקוי ולגאווה.
בעיתונות הרפורמיסטית בירכו על הודעתו של סולימאני. במאמר בעיתון "אעתמאד" נכתב כי יש לשבח את סולימאני ולהעריכו על החלטתו הנבונה להישאר בזירה הצבאית ולשמר בכך את מעמדו כ"סמל ונכס חברתי". המאמר העלה על נס את תרומתו של מפקד כוח קודס להגנה על איראן ממלחמת איראן-עיראק ועד למערכה הנוכחית נגד דאע"ש, וכן את אומץ לבו ואת אופיו המוסרי. מוחמד-עלי אבטחי, סגנו לשעבר של הנשיא מוחמד ח'אתמי, שיבח במילים חמות את סולימאני. במאמר שפרסם בעיתון הרפורמיסטי "שרק" הצדיק אבטחי את נוכחותה הצבאית של איראן בסוריה וטען כי היא הכרחית להגנה על ביטחונה ולכידותה הטריטוריאלית של איראן מפני דאע"ש. חילוקי הדעות הפנימיים באיראן, הסביר אבטחי, אינם מבטלים את הקונצנזוס ביחס לפעילות הלוחמים המגנים על איראן וביחס לסולימאני עצמו, הנהנה מתמיכה חסרת תקדים גם מצד רוב הרפורמיסטים.
סולימאני עצמו מחזיק, ככל הנראה, בתפיסת עולם שמרנית, אף כי הוא נמנע בדרך כלל מלהביע את עמדותיו בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת. במהלך מהומות הסטודנטים בטהראן ביולי 1999 היה סולימאני בין החותמים על מכתב ששלחו קצינים בכירים במשמרות המהפכה לנשיא לשעבר ח'אתמי, שבו דרשו מהאחרון לדכא בכוח את המהומות ואף איימו להתערב אם לא יפעל. ערב הבחירות לנשיאות איראן בקיץ 2013 דיווחו אמצעי תקשורת באיראן על יחסיו הקרובים עם המועמד לנשיאות וראש עיריית טהראן, מוחמד-באקר קאליבאף, אם כי דובר משמרות המהפכה הכחיש דיווח לפיו סולימאני הצהיר בפני נציג המנהיג העליון במחוז כרמאן על כוונתו להצביע עבור קאליבאף.
בין מקורביו של סולימאני נמנים גם פוליטיקאים שאינם מזוהים עם הימין השמרני. אחד מהם הוא דיפלומט בכיר לשעבר, סאדק ח'ראזי, ששימש כיועצו של הנשיא לשעבר ח'אתמי. בריאיון שהעניק במרץ 2015 לאתר חדשות איראני הגדיר ח'ראזי את סולימאני כ"גנרל שאין דומה לו בעולם", כלוחם, כסמל לאומי איראני-אסלאמי וכחבר.
הקליפ "גנרל איראני" המפאר את קאסם סולימאני
גם אם חלק מגילויי השמחה מהצד הרפורמיסטי על הודעתו של סולימאני משקפים שביעות רצון מהסרת מועמדותו מעל הפרק, התמיכה הנרחבת לה הוא זוכה באיראן בשנים האחרונות אינה מוטלת בספק, והיא אף התגברה במקביל להתחזקות החשיפה הציבורית שלו. העלאת שמו במסגרת פרשת סיכול ניסיון ההתנקשות בחיי שגריר ערב הסעודית בוושינגטון בשנת 2011 הביאה לראשונה לגל הצהרות תמיכה חסר תקדים בסולימאני, שהגיעו לשיאן לאחר שבדיוני הקונגרס האמריקאי עלו קריאות להתנקש בחייו. בעקבות קריאות אלה השיקו גולשים איראנים קמפיין ברשתות החברתיות תחת הכותרת: "כולנו קאסם סולימאני". הערכת הציבור לסולימאני באה לידי ביטוי גם בתגובות האוהדות להן זכה מצד אזרחים בעקבות מות אמו בספטמבר 2013. גולשים רבים ברשתות החברתיות, ובהם גם כאלה המזוהים כתומכי האופוזיציה הרפורמיסטית, הביעו את תנחומיהם ושיבחו את סולימאני על תרומתו הרבה בהגנת המדינה.
מעורבותו של סולימאני במערכה הצבאית בעיראק ובסוריה וההישגים שיוחסו לו בעקבות כך עוררו גילויי תמיכה חסרת תקדים במפקד הבכיר. עשרות תמונות וסרטונים המתעדים אותו התפרסמו ברשתות החברתיות, סרט הופק על חייו, פורסמה אוטוביוגרפיה שלו, בול הונפק לכבודו, שירים נכתבו לכבודו וליוטוב אף הועלה קליפ בשם "גנרל איראני".
שירותו הממושך של סולימאני במשמרות המהפכה, קשריו הטובים בצמרת המשטר, ובראשה המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, ודימויו הציבורי כגיבור לאומי וכמגן המולדת עשויים לסייע לו להשתלב בפוליטיקה האיראנית אם יחליט לעשות זאת בעתיד. כל זה אינו מהווה ערובה להצלחתו בזירה הפוליטית, אבל מצביע על סוד קסמם של לובשי המדים גם ברפובליקה האסלאמית.
